היי, כתבתי שיר ואשמח שתקראו ותגידו את דעתכם..

הדיכאון המר והאפל גומר אותי.
אבל זה בסדר, אמא אדמה תציל אותי ותושיעני מהמרירות האפלה הזאת.
בשביל מה צריך לחיות?אם גם ככה כל הזמן זורקים עליי מפיות.
הסנטר זה המקום שיציל אותי, כי לפחות שם זורקים עליי ערגליות.
את השיר הקודם כתבתי ליד ארון החשמל, וכעת כותבת ליד המזבלה בתקווה שיאספו אותי ויזרקו אותי לתאום ביחד עם הזבל, כי לפחות איתם אני מצליחה להתיידד.

מה אתם חושבים על השיר שלי ועל ריגשותי האפלים?? אשמח לשיח אינטיליגנטי ומעמיק.
דרגו את השיר שלי מ1-10.