היי כתבתי סיפור אשמח שתקראו אותו ותגידו את דעתכם (:

מהמם

שואל השאלה:
. בריכה. כמובן שהן הסכימו . זאת בכלל שאלה? . הבנות הגיעו ובאמת שהיה להם כיף חיים. וככה הם המשיכו להיפגש כמעט חצי שנה. כעבור זמן מה דן אמר לשיר שיש לו משהו לספר לה ואם היא יכולה לבוא אלייו הבייתה. היא הגיעה עליו והם התיישבו בגינה. הוא סיפר לה שהוא אוהב אותה וקצת יותר מסתם ידידה. היא הייתה קצת נבוכה . אבל ידעה שגם היא הרגישה את אותו הדבר כבר תקופה. בכל זאת דן נשמע כמו גבר החלומות

שואל השאלה:
גם נחמד גם נדיב גם מכבד וואו איזה גבות. שלא נתחיל לדבר על הקוביות. מאותו לילה הם החליטו להיות ביחד. אבל משום מה דן ביקש שהזוגיות שלהם תיהיה בניהם בנתיים. ושאף אחד לא ידע. שיר סירבה אבל אחרי שהתעקש לא הייתה לה ברירה. מדי לילה הם היו נפגשים בחשאי בגינה של אחד השנייה . כמו שתי סוכנים חשאים שאחד מפתח נוסחה והשני בכלל לא יודע על מה. בהתחלה זה עבד אבל לאט לאט נמאס .כעבור חודש של הזוגיות הכי מושלמת בעולם שיר החליטה שמספיק ואמרה לו שאם הם ממשיכים להיפגש בסתר היא רוצה להיפרד.

שואל השאלה:
דן אמר לה "לא" "מה זה לא אני לא רוצה להתחבא יותר כאילו עשיתי משהו רע" הוא אמר "את חברה שלי ואם את רוצה להיפרד זה לא אומר שזה מה שאני רוצה . אז לא, לא נפרדים ולא מגלים" בוקר אחרי באמצע ההפסקה שיר עלתה על שולחן וסיפרה לכולם את הבשורה . כולם היו מחוייכים חוץ מדן שהיה ניראה כאילו הוא רוצה להיקבר באדמה . במשל היום דפק לשיר פרצופים מאיימים ומפחידים. בסוף בית ספר ליד הגינה דן חיכה לשיר וברגע שראה אותה דחף אותה בחוזקה לרצפה. "מי את חושבת שאת . מה ניראה לך שעשית שם אה? מה את חושבת שאת כל כך גיבורה?" שיר הייתה המומה ומפוחדת ." תעני כבר ימפגרת" בקול מפוחד ענתה "סיפרתי את האמת.." דן צחק לה בפרצוף ואמר לה שכדאי לה להתחיל לשקול את המעשים שלה אחרת זה לא ייגמר טוב בכלל. כל הדרך חזרה הבייתה שיר ממש פחדה. לא הפסיקה לחשוב על מה שקרה. אבל היא עדיין אהבה את דן. היא אהבה אותו כל כך. בוקר אחרי שיר יחסית הייתה שקטה, אליה ונעמה חששו לשלומה וכשהן שאלו אותה מה קרה היא פשוט ברחה בלי לומר מילה. בסוף היום דן תפס את שיר בוכה לקח אותה לצד העיף לה סטירה חזקה. "אל תתחילי עכשיו לבכות . את לא תינוקת בת שנה." רק גרם לה לבכות יותר . ולפני שמישהו ישים לב הוא השאיר אותה שמה וברח. הרגשות של שיר התערבבו. היא כל כך אהבה אותו ומצד שני כל כך שנאה. ערב אחד דן הזמין את שיר לצאת איתו למסיבה. הוא הגיע לאסוף אותה וראה שהיא לובשת חולצה קצת חשופה. אמר לה "תחליפי מיד את ניראת כמו איזה זונה" היא החליפה בלי לחשוב פעמיים . רק שלא ירים עליה שוב ידיים. היא חזרה לאוטו והתחילה הנסיעה. שיר הייתה דיי שקטה ובודדה. במסיבה הם רקדו כאילו כלום בניהם לא קרה. כולם מהצד הסתכלו עליהם. "וואי איזה זוג מושלם" המבטים המקנאים הרגיזו קצת את דן אז הוא לקח את ידה של שיר והם הלכו לכיוון היציאה. הוא התחיל להתעצבן עליה שהבגדים שלבשה אחרי שהוא אמר לה להחליף עדיין חשופים . והיא ניראת כמו סתומה ושאם הוא רוצה הוא מוכר אותה בשקל באמזון בשנייה. היא התבאסה אך בחרה שלא לענות. הרי פעם קודמת שענתה זה נגמר לא טוב. היא רצתה לצעוק כל כך חזק אך בלעה את הרוק והם חזרו למסיבה. הם רקדו עד 4 בבוקר למרות שהיא הייתה עייפה דן הכריח אותה לנהוג כל הדרך חזרה. בשלב הזה היא כבר כל כך פחדה , היא ראתה שדן נרדם והחליטה לעשות מעשה אמיץ שאף פעם לא עשתה . היא נסעה למדבר לחולות השוטפים קרוב לגבול . איפה שציפתה שחיילים אוייבים יהרגו אנשים מישראל . אמרה לדן שהם הגיעו ושיצא מהאוטו ולביתו. כמובן שהוא יצא. ברגע שהוא יצא היא דפקה גז ונסעה. היא נסעה רחוק . רחוק כל כך לתוך הזריחה. ברדיו שמעה שלפנות בוקר נורה אזרח אשר שוטט ליד הגבול והתחננה שזה היה . נו אתם יודעים. הוא.
היא לפתע נכנסה להתקף חרדה עשתה תאונה ובמקום נהרגה.

דהפאק תקשיבי זה יפה רצח אבל דהפאק בסוף היה התגובה הראשונה שלי
טרגי ברמות אני לא נושמת כל הכבוד לך וכח הסיפוק קראתי כאילו אני קוראת לילדים בגן וזה פשוט הרג אותי
סורי שאני לא כלכך רצינית אבל באמת שזה מהמם את מוכשרת ברמות

שיט עכשיו אני קוראת הכל כאילן אני מקריאה לילדים בגן וזה הורג אותי

שואל השאלה:
היה מענין? חחח

היה מענין הסיפור מעלף