אני לא יכול יותר (פריקה)

נשמע שאתה צריך מישהו לדבר איתו
אתה בטיפול?

תנסה למצוא עבודה חדשה או לצאת לטיולים העיקר לשבור שגרה

ריקנות זו תחושה נוראית, היא תיעלם לך כל היום ותחזור אליך ברגע שאתה לבד רחוק מכולם, היא יכולה לצוץ פתאום כשאתה עם אנשים ואתה תרגיש בודד
זו תחושה שהורסת לי את המצב רוח ואני אף פעם לא מצליחה להסביר לאנשים למה אני עצובה ככה
אם אתה צריך לשתף או משהו אני פה לשמוע

אני בטוחה שזאת הרגשה נוראית ואני ממש מצטערת לקרוא ❤
כתבת יפה בעצמך שנשמע שהמצוקה שלך נובעת מבפנים, מחירפון מסוים מול המחשבות בראש. זאת באמת תחושה קשה ואין לאן לברוח.
אני מעודדת אותך לא להישאר עם זה לבד, לשתף אנשים קרובים שקשה לך בתקופה האחרונה. אתה לא חייב לפרט לפרטי פרטים, אבל הלבד מעצים את הקושי.
אם יש לך את האמצעים, יהיה טוב להתחיל טיפול מקצועי ולקבל כלים איך להתמודד עם ההרגשה הכבדה והגדולה הזאת.
עד אז, תנסה לקחת כל יום בפני עצמו. לחשוב מה יכול לעשות לך נעים, גם אם בקטנה. לדוגמא לצאת להליכה בחוץ, לעשות מקלחת חמה, לשמוע מוזיקה, לכתוב, ללטף חיית מחמד.
תזכור שאף רגש לא נשאר לנצח. לטובה ולרעה. לפעמים יש "גל" של רגש ממש ממש גדול ומאיים וזה מרגיש נורא. תן לו לשטוף אותך. הוא יעבור. הקטע הוא שתוך כדי, זה מרגיש שאתה הולך להרגיש ככה לנצח.
אל תוותר, תנסה לחזור לתחביבים ישנים, אולי משהו שאהבת לעשות כילד. תסתכל על השמיים תלך יחף על חוף הים או על דשא. תנשום ממש עמוק
תחקור על נושא שמעניין אותך
זה לא יימשך לנצח, מבטיחה לך. אתה לא תהיה בחושך לתמיד ❤

שואל השאלה:
תודה רבה.
באמת בכיתי עכשיו ועזרתם לי

אני ממש יכולה להתחבר ולהבין את מה שאתה עובר

בסדר להרגיש בודד. תהנה מהתקופות הקשות ותעריך אותם, שיגיעו תקופות טובות תהיה בעננים . בהצלחה

וואו אני כל כך מבינה אותך וכל כך מזדהה עם מה שאתה אומר
נכון שיעזור לצאת לטיולים ולהכיר אנשים וכל מה שאנשים פה הציאו, זה באמת מאוד עוזר, אבל נשמע שבנוסף אתה צריך לדבר עם מישהו. אם יש מישהו שקרוב אלייך שיכול להקשיב ולתמוך, חבר, קרוב משפחה... אפילו אולי לפנות לפסיכולוג יכול לעזור.
מה שמאוד עוזר לי כשאני מרגישה ככה זה לכתוב. גם ליצור מאוד עוזר לתחושה של הריקנות, וגם פשוט לכתוב את המחשבות כדי לנסות לסדר אותן, לנסות להבין מה בדיוק מפריע ומציק לך, פשוט לשים את זה על הדף או בפתקים בטלפון כדי לפרוק את זה.
אם אתה צריך לדבר עם מישהו אני פה, אני יודעת שזה לא אידאלי לפרוק לזרים באינטרנט אבל באמת שאל תתבייש לפנות.
עצם העובדה שאתה כותב כאן זה צעד גדול
אתה תעבור את זה, אני באמת מאמינה שזה ישתפר ושיהיה לך יותר טוב ❤

זה נשמע כמו דיכאון (לדעתי אני לא פסיכיאטרית) אולי תנסה באמת להעזר בכדורים, מכירה את המצב הזה וזה נוראי.

אתה באמת לא לבד, כולנו איתך, תדע שיהיו תקופות טובות יותר והכול יעבור.

אתה כנראה צריך לשנות את השגרה ואולי גם הרגלים ולעשות מה שעושה לך טוב