אני מרגישה שאין מוצא ואז זה גורם לי לחשיבת יתר ואם אני מוותרת ומתייאשת מלחשוב אז אני מגיעה למצב שלא אכפת לי מה יקרה

בחיים שלי.
כי כך או כך המצב לא ניתן לסידור אני לא מסוגלת להתמודד עם זה ואני לא מוצאת דרך לסדר את המצב ולעזור לעצמי
ויש כמה דברים שיושבים עלי מקשים עליי וחונקים אותי וזה מלחיץ אותי

אבל לא לחשוב לא יעזור כמו שכבר אמרתי ... כי אז אני מתייאשת ונכנעת לזה שאין סיכוי לכלום ואומרת לעצמי בראש שפשוט לא יהיה לי אכפת ולא צריך להיות לי אכפת ממה שיקרה

אני ממש שומעת את זה בראש לי לא יקרה כלום פשוט צריך לא לעשות כלום אני אחיה כך או כך לא יקרה לי כלום אז כאילו פשוט לוותר על מה שאני רוצה בחיים או במילים אחרות להתנער מכל הדברים האלו שאני לא יכולה להתמודד איתם בשום דרך
מה עושים? נמאס לי כל כך ויש עליי מלא לחץ מאנשים אחרים וזה מעיק ורגשית אני כל כך לבד בעולם וזה קשה
מה לעשות עם החיים שלי??

יש לי חרדה ממש חזקה ממשהו וזה הורס לי את החיים וזה בגלל כנראה המציאות שגדלתי לתוכה , אבל אני יודעת שאם אספר את זה למטפל או פסיכולוג יום אחד (הערה: חשבתי לנסות עוד כמה חודשים אחרי שארוויח כסף) אז זה ישמע מוזר או מטופש והוא יחשוב שאני עם בעיות נפשיות או עם אוטיזם כי אני לא מצליחה לאתר מה *בדיוק* גרם לזה וזה נשמע מוזר כל כך ואני נשמעת כל כך פתאטי זה דבר כל כך רגיל :'(
כלומר, לא שמעתי מישהו שיש לו חרדה כזאת הזויה ובלי הסבר הגיוני למרות שהבית שאני גרה בו לא הכי תקין ומאוד אובססיבים כלפי אז אני מבינה שיש סיבה שזה נוצר אבל לא המדוייק גרם דווקא לסוג הזה :/ ואני כל כך נמנעת מלעשות את הדבר הזה שאני לא יודעת מה יקרה אם אתחיל לעשות את זה ולעמוד מול זה וזה ישמע מוזר והזוי לאנשים אחרים ובטח יחשבו שיש לי בעיות אבל לא בעיות נורמליות של חרדה אלא שאני לא ממש בסדר או משהו כזה.

איך לטפל בזה????

מה אתם חושבים?? גם לכם יש או היה חרדות מדברים הגיוניים או שאתם מתביישים בהן? אתם יכולים לענות מאנונימי ולשתף בבקשה אולי זה יגרום לי להרגיש לא מוזרה כל כך או שמשהו לא בסדר איתי :')