מה הגישה הנכונה?

יש לי מחשבה קבועה שבגלל שהחיים שלי נוראים עכשיו בתור נערה אני אצליח לגרום להם להיות ממש טובים בתור בוגרת.
יש מזדהים?
זה יוצר אצלי ציפייה לא הגיונית ולא טובה
ואני עלולה ממש להתאכזב.
אני הרי יכולה לעשות השתדלות גדולה בשביל חיים טובים אבל הרבה דברים לא תלויים בי