קשה לי נפשית ואני לא יודעת איך אני אשרוד עוד שנה פלוס עד השחרור שלי

זה סיפור ארוך אז הנה הקיצור
עוד לפני שהתגייסתי ראיתי קבן אמר לי שאני מקבלת תש7 יומיות מקוצרות קלב שום דבר מזה לא קיבלתי ושיבצו אותי לסמבצית חיר הטירונות והקורס היו כל כך טראומטיים ורק ביקשתי קבן שבסוף ראיתי קבן והייתי בגימלים נפשיים עד הפסיכיאטר אחרי הפסיכיאטר הייתי אצל הקצין מיון וקיבלתי משקית רמ2 ואז כששירתי במרפא המצב שלי החמיר בהרבה הדיכאון שלי החמיר והאוסידי היה לי על הפנים ברמה רציתי לצאת מהצבא אבל הקבנית העבירה אותי בפקודה לביהח קרוב לי לבית ואז עד שחשבתי שזהו המצב יתחיל טיפה להשתחרר פרצה המלחמה והגיעו לשרת המילואים אין לי מה להרחיב על זה חוץ משניסו להוציא אותי כבן אדם רע בכל סיפור לא משנה מה הוא היה אחד מטרידן שהתלוננתי עליו ולא עשו כלום ועוד אחד שגם הוא היה מטרידן קיצר המצב שלי ממש התדרדר גם בתקופה הזאתי ואני לא רואה את עצמי ממשיכה לשרת במיוחד כשאין לי תש7 ואני צריכה לעשות שמירות במרפא כי זה מזעזע הייתה לי שמירה אחת שפשוט בכיתי בה כל הזמן ולא הצלחתי לתפקד ולא רק השמירות בכללי ממש קשה ולא שלא נלחמתי כן נלחמתי אבל אני מרגישה שאני מאבדת את זה וזה לא שווה לי