יש לי מחשבות שלא יוצאות לי מהראש (פריקה)

אני אתחיל מההתחלה
אני ניסיתי השנה לנשור מבית ספר (בדגש על ניסיתי)
ולא הצלחתי
אפילו קרה גרוע יותר
הרווחה לקחו אותי לפנימייה כזאת של נוער בסיכון בגלל שלא באתי לבית ספר
הכרתי שם המון ילדים בגילאים שונים עם סיפורי חיים קשים מאוד, חלק עם פ.ע, חלק עם ה.א, ועוד...
הרגשתי ואני עדיין מרגישה לא קשורה
ביום שהגעתי לשם לא ידעתי שאני באה לשם, חשבתי שסתם יש לי שיחה עם הקבסית או משהו
ופתאום לקחו אותי
זה עשה לי טריגר רציני, חרדת נטישה, ובעיות אמון
פשוט ביום בהיר אחד לקחו אותי בלי להודיע לי לפני למקום שאני לא מכירה, עם אנשים שאני לא הכרתי, ובלי הלב שלי (טוי)
עכשיו אני ברוך ה בבית אבל אני לא מצליחה לא לחשוב על זה, מחר אני גם צריכה לנסוע לשם שוב ואני כל פעם מפחדת שזה יקרה עוד הפעם ואני לא אחזור הביתה

גם כל יום כמעט דיברתי שם כזה עם פסיכולוגים ומטפלים ומסתבר שהם חושבים שאני אוטיסטית בתפקוד גבוה (גם אני חשבתי ככה בעבר)
עשיתי שם גם לא מזמן איבחון לאוטיזם ובקרוב יש תוצאות של האיבחון
אני גם ממש מפחדת מהתוצאה
אם אני אוטיסטית אז איך אני עכשיו מתחילה לספר את זה לכל החברות שלי

בקיצור אני לא מצליחה להפסיק לחשוב ולהיזכר בדבר הלא נורמלי שעברתי