פריקה קצרה חוסר ביטחון

אני ממש מבינה אותך
זה באמת קשה להילחם וזה ולאכול כמו שצריך
אין מה לעשות חוץ מלהמשיך לנסות ולהתעלם מהערות מהצד
מוזמנת לפרטי ❤

אחותי, לי מפריע שהגוף שלך לא צורך את המזון שלו.
אני מבינה את הקושי אבל הגוף שלך לפני הכל ותזכרי את זה.
אין לך זמן לאכול? מצידי תעשי לך לו"ז של מתי תאכלי - ממש תכתבי לך את השעןת. את לא יכולה לא לאכול בגלל לחץ של זמן, את צריכה לשלב.

לגבי ההערות שלהם - מהמורות לצערי אין יותר מידי מה לעשות אני מאמינה, את יכולה לזרוק להן "זה לא כזה כיף כמו שזה נראה" סתם בשביל תגובה או באמת להתעלם.
לגבי המשפחה שלך, ניסית להגיד להם שלא נעים לך שהם מדברים על הגוף שלך? רוצה להאמין שהם יבינו ויתנו לך ספייס בקשר לזה.
אולי גם תשתפי את אמא על הקושי שלך לאכול, היא רואה את זה כמשהו חיובי, תסבירי לה איך הדבר החיובי נהפך למשהו שלילי.
חוץ מזה, אני מבינה למה זה גורם לך אי נוחות אבל באמת אל תתייחסי לקולות הרקע.את יודעת מה את שווה וכמה את יפה.

אני כן חושבת שאת צריכה להתאמץ וכן לעלות במשקל בדרך מבוקרת. לא בשביל להפסיק את התגובות, אלא בשביל לעלות את הביטחון העצמי שלך.
ממליצה לך אולי לנסות ללכת לתזונאית שתתן לך תפריט מסודר, אולי זה יוכל יותר לעזור לך להתמקד ולאכול כמו שצריך.
ואולי גם הייתי ממליצה לתת לך צ'ופרים קטנים- ממתק או ארוחה במסעדה שאת אוהבת כשאת מצליחה באמת להיות בקצב הלימודים ופשוט דרך לתת לעצמך מתנה.
זה יכול גם לעזור לך אולי עם הרתעות מהאוכל.
אבל אל תהי אדישה לנושא הזה ותגידי לעצמך שזה בסדר כי זאת רק תקופה לחוצה, האוכל הזה חשוב לגוף שלך וזה לא תקין.

חשוב לשמור על תזונה בריאה, אני בעצמי כגבר גם נראה לי רזיתי

שואל השאלה:
תודה לכולכם עזרתם ממש!!

היי לך,

נתקלתי בהודעתך וחשוב לי להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות והמחשבות שמלוות..
משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולהפריע גם בהתנהלות היום יומית, אך אולי במבט נוסף ניתן למצוא מישהו שיוכל להיות לצידך, למענך...
בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.
מצרפת לך לינק לצ'אט.

שלך,
מתנדבת סה"ר.