7 תשובות
על חרדות אפשר להתגבר כן כדאי ללכת לטיפול אבל בטראומה מתמשכת כי זה נשמע שיש לך יותר טראומה מחרדות תנסי טיפול mdr
שואל השאלה:
איך החלטת שזה טראומה? אני לא יודעת לא קרה לי שום דבר טרגי שהוביל לזה אני פשוט סובלת ככה מאז שאני ילדה
איך החלטת שזה טראומה? אני לא יודעת לא קרה לי שום דבר טרגי שהוביל לזה אני פשוט סובלת ככה מאז שאני ילדה
כי זה יותר מזכיר פלאשבקים שבאים והולכים,חרדה היא לא באה והולכת זה דבר תמידי, לדוגמה לי היה חרדה חברתית וזה משהו שהיה תמידי ולא בא והולך, והטיפול בחרדה זה חשיפה הדרגתית לדברים שמהם את חרדה
שואל השאלה:
אבל הפחד שלי הוא מאובדן של אנשים אני מפחדת שיקרה משהו למשפחה שלי לאנשים שחשובים לי אני לא מסוגלת לחשוב על זה ברגע שזה נכנס לי לראש אני פשוט לא מצליחה לתפקד יותר ואף פעם ברוך ה לא איבדתי מישהו אז איך אמורים לטפל בזה בהדרגה?
אבל הפחד שלי הוא מאובדן של אנשים אני מפחדת שיקרה משהו למשפחה שלי לאנשים שחשובים לי אני לא מסוגלת לחשוב על זה ברגע שזה נכנס לי לראש אני פשוט לא מצליחה לתפקד יותר ואף פעם ברוך ה לא איבדתי מישהו אז איך אמורים לטפל בזה בהדרגה?
אני לא מטפל רגשי או פסיכולוג אבל יש דרכים לטפל בזה, כל אדם מפחד לאבד אנשים אבל מבינים שאלה הם התצורות חיים ולא תמיד אנחנו יכולים לשנות דברים, אפילו אדם לא חייב למות כדי שנאבד אותו מספיק שהוא עבר דירה הכיר חברים חדשים זה כבר סוג של אובדן.
כדאי לעבור אבחון פסיכולוגי/פסיכיאטרי מקיף כדי להבין בדיוק ממה את סובלת. ממה שאת מתארת, יש לי תחושה שאולי זה דווקא סוג של ocd (מחשבות מפחידות שקופצות לך לראש בלי שליטה וגורמות לך לחרדה נוראית).
בכל אופן, לכי להתייעצות אצל פסיכיאטר. הוא יוכל להמליץ גם על טיפול תרופתי, שנשמע שאת צריכה (וזה ממש בסדר לקחת כדורים, אפילו אם זה לכל החיים. אנשים לוקחים תרופות כדי להרגיש טוב יותר, וזה לגיטימי לחלוטין).
בכל אופן, לכי להתייעצות אצל פסיכיאטר. הוא יוכל להמליץ גם על טיפול תרופתי, שנשמע שאת צריכה (וזה ממש בסדר לקחת כדורים, אפילו אם זה לכל החיים. אנשים לוקחים תרופות כדי להרגיש טוב יותר, וזה לגיטימי לחלוטין).
אנונימית
היי נוגה יקרה,
מהמילים שלך נשמע שאת חיה כבר שנים עם משהו מאוד לא יציב ולא צפוי. תקופות שבהן יש שקט יחסי, ואז פתאום החרדות חוזרות בעוצמה ותופסות את כל המקום. זה יכול להיות מאוד מטלטל לא לדעת מתי זה יגיע שוב, ולחיות כל הזמן עם המתח הזה של מתי הפעם הבאה.
עד כמה זה יכול להתיש...
אפשר גם להרגיש כמה זה משפיע עלייך כשהחרדה מגיעה. שומעת עד כמה קשה לתפקד, כאילו הכול נעצר ואין כוחות לכלום. ובמקביל לזה, נשמע שאת חוששת מהאפשרות שהן יישארו איתך לתמיד. זה נשמע כמו מחשבה שמאיים מאוד לשאת.
כתבת גם בתגובות על הפחד מאובדן של אנשים שקרובים. שומעים עד כמה זאת תחושה שמלווה ומעיקה עליך. עד כמה זה מצליח להציף אותך, ומקשה להמשיך בשגרה.
אך עדיין, מאמינה שעצם זה שאת ממשיכה לחפש תשובות, לשאול, ולשתף, זה מראה שיש בך רצון לא לוותר על עצמך ועל האפשרות להרגיש אחרת, גם אם כרגע זה מרגיש רחוק.
במידה ותרצי, את מוזמנת לפנות אלינו, לסה"ר - סיוע והקשבה ברשת. תוכלי לעלות לצ'אט אנונימי ולדבר עם מתנדב או מתנדבת. זה מקום בטוח, נוכל להקשיב לחששות שלך מהעתיד ולפחדים על המשפחה. בלי לחץ ובלי שיפוטיות. מצרפת קישור לצ'אט מטה.
שולחת חיבוק,
מתנדבת סה"ר
מהמילים שלך נשמע שאת חיה כבר שנים עם משהו מאוד לא יציב ולא צפוי. תקופות שבהן יש שקט יחסי, ואז פתאום החרדות חוזרות בעוצמה ותופסות את כל המקום. זה יכול להיות מאוד מטלטל לא לדעת מתי זה יגיע שוב, ולחיות כל הזמן עם המתח הזה של מתי הפעם הבאה.
עד כמה זה יכול להתיש...
אפשר גם להרגיש כמה זה משפיע עלייך כשהחרדה מגיעה. שומעת עד כמה קשה לתפקד, כאילו הכול נעצר ואין כוחות לכלום. ובמקביל לזה, נשמע שאת חוששת מהאפשרות שהן יישארו איתך לתמיד. זה נשמע כמו מחשבה שמאיים מאוד לשאת.
כתבת גם בתגובות על הפחד מאובדן של אנשים שקרובים. שומעים עד כמה זאת תחושה שמלווה ומעיקה עליך. עד כמה זה מצליח להציף אותך, ומקשה להמשיך בשגרה.
אך עדיין, מאמינה שעצם זה שאת ממשיכה לחפש תשובות, לשאול, ולשתף, זה מראה שיש בך רצון לא לוותר על עצמך ועל האפשרות להרגיש אחרת, גם אם כרגע זה מרגיש רחוק.
במידה ותרצי, את מוזמנת לפנות אלינו, לסה"ר - סיוע והקשבה ברשת. תוכלי לעלות לצ'אט אנונימי ולדבר עם מתנדב או מתנדבת. זה מקום בטוח, נוכל להקשיב לחששות שלך מהעתיד ולפחדים על המשפחה. בלי לחץ ובלי שיפוטיות. מצרפת קישור לצ'אט מטה.
שולחת חיבוק,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: