אני והחברה הכי טובה שלי ניתקנו קשר לפני כמה ימים

זה באמת לא מזיז לי אבל אני לא מפסיקה לבכות כבר ארבעה ימים רק מהעובדה שאין לי אף חברות אחרות ועכשיו זה הזמן הכי חשוב כי אני מסיימת יב' ולהיות בלי אף אחד בכל המסיבות והטקסים האחרונים זה באמת חרא וגם אחר כך יש לי כמעט עשרה חודשים עד שאני מתגייסת ולהיות בלי חברות זה אומר לא לצאת אף פעם כי אין לי עם אף אחד
אני כבר כמה ימים בוכה רק על המחשבה שאת הפעולות הכי בסיסיות כמו לחגוג עם מסיבת יום הולדת קטנה אני כבר לא אצליח וזה ממש מדכא אותי, איך מתגברים?
נ.ב אני תוהה אם באמת לא אכפת לי ממנה כמו שאני אומרת כי אני בוכה רק על הפעולות ולא עליה או שהמוח שלי פשוט מכחיש את זה וכן אכפת לי ממנה