אני מרגיש מותש(פריקה)

אני בקראש על בן אדם שמשחק בי אחרי שנה וחצי ויש לו חברה אבל אני מאוד מאוד מרגיש מטומטם ומאוד מובך על זה ואני לא רוצה להפסיק לאהוב אותו כי הוא הבן אדם שאני באמת רואה אותו לטוב בעולם ואין לי סיכוי עם אף אחד אחר ואני שונא את זה ואני שונא את זה שאני כל הזמן בעומס נפשי וכשאני מדבר עם מישהו פתאום אני אומר שהכל בסדר כי אין לי מה להגיד אבל פשוט מה שיש לי זה יותר מדי גדול ממילים אני מרגיש שהכל גיהנום וזה נגדי ואני שונא את זה מאוד ולא משנה כמה אני אנסה שהכל יהיה טוב אבל לא ,תמיד משהו חייב להשתבש ואני פשוט יוצא מפסיד בהכל נמאס לי להיות אופציה ז של ה"חבר הכי טוב" שלי שהוא החבר הכי מחורבן שאפשר לבקש! כל פעם מזכיר לי שלקראש שלי יש חברה כאילו הוא רוצה לשבור אותי עד הסוף אבל יש לי בעיות חברתיות והוא האופציה האחרונה שלי וכל פעם אחרי שאני נפגש איתו אני כמעט נשבר כי משהו חייב לשבור אותי(לא שבלי זה אני לא שבור) ואני שונא את עצמי בעיקר אני שונא שאלוקים דופק אותי עם אנשים שפוגעים בי ואז נותן לי תחושה שהם השתנו ואז הם הופכים את החיים שלי לגיהנום ואז לא רק כואב אלא גם מביך ואני פשוט רוצה ללכת לישון אבל אני לא יכול לקחתי כדורי שינה ואני פאקינג לא מצליח