אין לי אף אחד בחיים שלי להתקשר אליו אנשים פשוט דחקו אותי לפינה מה אני עושה אני לא מפסיקה לבכות ואני בת 19 אז

כנל אני גם ככה אם 1 2 בקושי מדברת
מוזמנת לכתוב לי בפרטי
לפעמים עדיף להיות לבד את יכולה גם להנות מהזמן שלך לבד בלי אנשים
או ללכת לקורסים ולהכיר שם אנשים

יקירתי אין גיל שבו אתה מחויב להיות עם חברים, יש אנשים שכל חייהם הם לבד וחשוב להגיד שיש גם תקופות יותר בודדות, תקופות יותר חברתיות.. זה משתנה.
אם את רוצה חברים ואנשים סביבך תפעלי לזה - יכול להיות שעד עכשיו נכווית מחברויות שיצרת במהלך השנים, זה לא אומר שזה יקרה שוב אז אני מבקשת ממך לא לוותר על זה כזה מהר.
תמצאי עבודה - זה מקום טוב להכיר אנשים.
בנוסף אם את מתגייסת בקרוב אני אומרת לך שגם צבא זה המקום האידאלי להכיר אנשים - בסוף את תקועה עם עוד 8 בנות באותו חדר ואתן עוברות יחד את אותו חרא.
אל תפחדי לחזור לקשרים מהעבר - תגיבי לאיזו מישהי שהייתן בקשר סבבה על סטורי, זה יוצר שיחה באמת בשניות ואני ממש ממליצה.
אם יש לך זמן אז גם קבוצות חברתיות כאלה ואחרות יכולות להיות אופציה טובה (חדר כושר, קבוצת ריצה, חוד נגינה כלשהו...) אל תוותרי על זה.

עם זאת חשוב לי להגיד לך שגם אפשר להנות מהלבד, אני לבד הרבה מחיי ובעיקר לאחרונה ואני באמת מנסה לנצל את זה לטובתי. לבלות קצת זמן עם עצמי.
אל תפחדי לצאת לטייל לבד (באמת, תסעי לאיזה מקום בטבע עם ספר, אזניות ומחברת לציירזה באמת אחד המהנים), אל תפחדי לצאת למקומות לאכול לבד, ים לבד, סרט לבד...כל כך הרבה דברים שגם לבד אפשר לעשות ועדיין להנות.
תחיי את החיים שבא לך גם אם כרגע את מרגישה לבד. זאת אחלה הזדמנות לנצל בשביל להבין שגם לבד את יכולה להנות.

אל תבכי יפתי, את לא לבד בזה.
מקווה שיעזרו לך כאן עוד אנשים ואני מקווה שתצליחי למצוא את האנשים שטוב לך איתם אחרי הכל.
תכתבי לך את מה שאת מרגישה בשביל לפרוק, גם אם אין לך מישהו להתקשר אליו - לפעמים זה עוזר סתם "לדבר עם המחברת".
בנוסף רוצה להגיד לך שאני תמיד פה אם בא לך לדבר והכל, פחות או יותר בגילך(:

לכולם יש תקופות כאלה ברור שעדיף שיש חברים אבל את יכולה לנצל את הזמן הזה בשביל להכיר את עצמך יותר טוב ולדעת מה את רוצה להיות ואוהבת לעשות בלי השפעה של החברה אם משעמם לך מוזמנת לכתוב בכיף בפרטי.

זה קורה וזה לא נורא קשה לשמור על קשר עם אנשים

אני פה אם את או אתה רוצה לפרוק. חוץ מלהקשיב אולי נמצא דרך ליצור הזדמנות .

אני כאן מוזמנת לפרוק בהודעה פרטית

אני מבין אותך. אני בן 21 ואני בשלב שממש אני רוצה זוגיות גם בחיים לא הייתי. ואני מרגיש פשוט בדיכאון אם זה בגלל זה ובגלל שאני בצבא ואין לי כוח ובגלל שעברתי פרידה שאומנם על הנייר לא קשה היינו בקשר רק חודש אבל ראיתי אחתה פוטנציאל ולא מבין מה קרה לה או אם בכלל זה זמן לא מתאים שבגללו זה לא עבד או אם היא פשוט סתם לא הרגישה כמוני. קיצור מבין אותך דוגרי את יכול לנסות להכיר חברים וזה קצת יעזור לך אבל אם זה יותר כוונה לזוגיות אז לצערי צריך להבין שצריך לחיות עם התחושה של הריקנות עד שיבוא מישהו

היי אהובה מוזמנת לדבר איתי מתי שתרצי 3>

היי מוזמנת לכתוב לי אם את רוצה :)

היי מוזמנת לדבר איתי בכיף(:גם לי אען חברים

אני לא מעוניין לדבר איתך אז כבר יש לך פיתרון אחד שאת יודעת שאת לא רוצה אותו
בהצלחה ❤

אני גם ככה. ואז אני בורחת לפה כדי להתמודד עם הבדידות ..מבחינתי האתר הזה זה מקום מפלט מהמציאות שלי...

הפרטי פתוח תמיד אם רוצה מקווה תמצעי אנשים לדבר איתם ולמה דחפו אותך מהחיים שלהם?

יקרה,
שומעת במילים שלך את תחושת הבדידות, כאילו נשארת לבד עם תחושה שאין למי להתקשר ברגעים קשים. עולה מהשיתוף כאב גדול והצפה, יחד עם תחושת מחנק של מי שנדחקה לפינה בלי שום דרך לצאת.

אם תרצי בכך, תוכלי לנסות לחשוב על בניית קשרים חדשים דרך תחביבים או תחומי עניין משותפים, מקומות שבהם אפשר לפגוש אנשים בסביבה טבעית ופחות מלחיצה.

בנוסף, מזמינה אותך להיכנס לצ'אט או לווטסאפ של עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, לדבר עם אחד המתנדבים שלנו ואולי להרגיש קצת פחות לבד בתוך המצב...

שלך,
מתנדבת סה"ר