אפשר לשמוע את דעתכם?בעיקרון אני פורקת

באמת שבאלי ממש חבר עכשיו אף פעם לא מתחילים איתי ובאמת שאני כן יכולה להגיד שאני מקנאה בחברות שלי שכן
אבל גם מצד שני אני מרגישה שכאילו ממש יעשה לי רע שיהיה לי חבר כי אני באמת לא ארצה שהוא יפגוש את המשפחה שלי,יש לי באמת אחלה משפחה אבל הדעות שלי המון שנות משלהם מבחינה דתית במיוחד,אני נגיד מאוד מחוברת לדת והם פחות! וזה משהו שאני מאוד מתביישת בו כי להביא אותו לקידוש אני ממש לא ארגיש בנוח לעשות את זה וכל הדברים שקשורים לדעת וכו. אני גם מאוד מפחדת שרק בגללם המום לא ירצו אותי בכלל