אני קורסת (כעיקרון אני פורקת אז אם יש למישהו עצה עדיין אפשר להגיב)

החברה הכי טובה שלי התחילה להתרחק ממני לאחרונה והיא יותר עם אנשים אחרים מאשר איתי, אני לא אומרת שלא יהיו לה חברים וזה אבל שלא תתעלם ממני.
מחר יש לה יומולדת וקבענו שאני והיא נלך למסעדה ולפני איזה שעה היא התקשרה ופתאום היא שינתה את דעתה שהיא רוצה שכל החברות שלה גם יבואו וזה קצת פוגע שפתאום לא בא לה לעשות את מה שקבענו כי באמת התקוננתי לזה .
היא מתעלמת ממני בצורה לא הגיונית ואני מנסה לעשות בדיוק כמוה אבל זה רק מרחיק מאיתנו יותר ואין לי כבר כוחות להתמודד עם אף אחד.
אני יודעת שאם אני הייתי במקומה - אם אני הייתי הילדה החברתית שמוקפת בכולם רואה את החברה הכי טובה שלי לבד בטלפון או סתם משועממת הייתי קוראת לה.
מרגיש לי שהיא פאקינג לא שמה עליי ואני כבר לא יודעת מה לעשות...
מעצבן אותי שכשהיא צריכה מישהו שיקשיב לה אני מקשיבה בלי בעיה ומכילה את הכל, אבל כשאני צריכה מישהו שיקשיב לי היא גורמת לי להרגיש מעיקה ובלתי נסבלת.
גם עברתי שתי חרמות אז אני לא חברתית כמוהה! אני לא יודעת איך לגשת לאנשים רק מהפחד שאעשה משהו לא נכון שיגרום לעוד חרם...