מה זה אומר שהכל מביך אותי?

בגלל האנשים סביבך? זה כנראה חרדה חברתית

זה לגיטימי

שואל השאלה:
אבל זה לא לגיטימי כי אני לא יכולה לחיות

שיש לך חרדה חברתית/חרדות בכללי

מה זה כבר יגיד? שאת מפחדת משיפוטיות של אנשים. פשוט תעשי מה שעושה לך טוב בלי לחשוב על אחרים, דוגרי

שואל השאלה:
זה ישמע ממש מוזר אבל מאז שאני זוכרת את עצמי אני כאילו מדמיינת דומעות מפורסמות בראש וכאילו בשיחה מתמדת איתם והם מסתכלים עליי כל הזמן ואי אפשר לחיות ככה כי זה בעיקר מה שמביך

את בטיפול כרגע? אם לא אני ממש ממליץ שתתחילי פסיכולוגית ופסיכיאטרית,מגיע לך להרגיש טוב יותר

מה זאת אומרת אני לא יכולה לחיות?
לכולם יש בעיות שמקשות עליהן לחיות
הבעיה שלך לא קטנה אבל גם לא בלתי ניתנת לפתרון
אפשר לחיות איתה

אין לי שום סמכות לתת אבחנה מקצועית כמובן אבל מה שתיארת - "מסתכלים עליי כל הזמן" נשמע מאוד כמו חרדה חברתית.
זה יכול גם להסביר למה פעולות פשוטות לכאורה כמו לאכול או לצאת מהבית מרגישות כל כך מביכות וגורמות לחץ.
אל תתייחסי לאנשים שלא מבינים את חומרת הסיטואציה או מקטינים את מה שאת חווה.
זה לגמרי לא משהו שאת אמורה להתמודד איתו לבד. חשוב מאוד לפנות לאיש מקצוע כדי להבין מה הגורם ואיך אפשר לטפל במטרה להקל על ההרגשה היומיומית. אני יודעת שאם מדובר בחרדה חברתית כל פחד כרגע מרגיש מוקצן ועוצמתי במיוחד אבל תזכרי שזה תהליך עבורך והוא יהיה הרבה יותר קשה בלי כיוון וכלים שמטפל מקצועי יכול לתת.

אמאלה גם אני ככה

חרדה חברתית

היי לך,
נתקלתי בפוסט שכתבת ולמרות שעברו מספר ימים עדיין היה לי חשוב להגיב לך.
שומעת שאת מרגישה מוטרדת ומודאגת מהתקשורת שלך עם הסביבה.. מבינה שהיית רוצה להיות יותר פתוחה ומשוחררת מול הסובבים אותך, או לפחות להרגיש פחות מבוכה בכל פעם שאת רוצה לעשות משהו..

לא מובן מאליו שכתבת כאן במרחב, לפעמים זאת התחלה שעוזרת למחנק שיש בגרון להשתחרר קצת... אם יש מישהו בסביבתך שאת מרגישה איתו בנוח אפשר לנסות לשתף אותו... ובכל מקרה תדעי שאת לא לבד אנחנו כאן איתך.

מזמינה אותך לדבר איתנו, אני מתנדבת בעמותת סה"ר, אנחנו כאן עבורך בכל זמן שתרגישי צורך לדבר או לשתף. המתנדבים שלנו זמינים להקשיב לך במרחב בטוח ומכיל לכל רגש, תהייה או מחשבה ללא ביקורת, ללא לחץ, רק הקשבה אמיתית עם הרבה חמלה והבנה. ניתן לפנות אלינו דרך הלינק המצורף לצ'אט.

איתך,
מתנדבת סה"ר