אוף בא לי לקום להתאמן להתחיל לאהוב את עצמי מבפנים להשקיע בחברויות לצאת מהבית לסדר את החדר(: אבל אני לא מצליחה לעשות

אפשר עד מחר להתבאס על זה שאת לא בכושר. תקומי בכוח ותעשי ספורט אף אחד לא יעשה את זה במקומך.

אני חושב לפי מה שתיארת שזה בול מה שקורה כשהמטרה הגדולה לא ברורה
כשאת יודעת שהדברים האלה טובים אבל לא ברור לך למה ולא ברור לך מה המטרה של כל זה
זה בערך כמו להיות בלי בטחון עצמי ולהתחיל ללכת להתאמן בשביל מראה חיצוני, אחרי כמה זמן המטרה הזאת מתפוגגת בגלל שאין בה ערך אמיתי כי המראה החיצוני לא מרפא כלום בתוך הנפש
עדיין הבטחון תלוי בחיצוניות ולא קרה שום שינוי ולכן הוא עדיין משווה בינו לבין האחר ועדיין לא מרוצה גם אם יעשה את השינוי הכי גדול
זה לא מחזיק מים כי זה לא מטרת חיים אמיתית

כשלא ברורה המשמעות של הדברים אין מאיפה לשאוב כוחות חיים
חשוב חשוב חשוב שהמטרה תהיה מטרה בשביל העולם הפנימי

וכמו שכתבו גם מקודם, להתחיל את הפעולה נותן כח להמשיך אותה קצת כמו מנוע שבהתחלה צריך מאמץ להסתובב ואחר כך הוא עושה את זה חלק

אני גם ככה כבר כמה שנים אם יש לך פתרון תעדכני

אני לגמרי מבינה אותך הסוד זה להתחיל בלעשות דברים שאת אוהבת גם אם אין לך כוח ואז להתחיל לעשות דברים שאת דוחה

מאמינה לך שזאת לא עצלנות ❤ יש תקופות כאלה
מציעה לך להתחיל בקטן, להסתכל על התמונה הגדולה ועל מלא מלא משימות בבת אחת יכול סתם לאיים ולהפחיד
תתחילי לדוגמא מלקבוע לדבר בטלפון עם חברה, לכתוב בוואטסאפ שחשבת עליה ותשמחי לשמוע מה שלומה
צאי להליכה קצרה בחוץ, תנשמי אוויר, תגעי בדשא, תסתכלי על עצים, תשמעי מוזיקה
תעשי מקלחת ארוכה
תחליפי מצעים
תעשי מתיחות תזיזי טיפה את הגוף
תקחי כל יום בפני עצמו! אל תכעסי על עצמך, את הזמן שעבר אין איך להשיב ויודעת מה זה בסדר גם לא לעשות כלום לפעמים. השאלה היא מה את רוצה לעשות קדימה, מה יכול לשמח אותך, מה יכול לעשות לך טוב עכשיו ברגע הזה.
קחי את זה לאט, מאמינה בך!

תתקשרי לחברים תנסי ליצור שיחות איתם