איך להפסיק לשנוא את עצמי כי אני אוטיסטית?

זה שאת אוטיסטית לא אומר עלייך כלום בכמה את טובה בתור בן אדם או כמה את מוצלחת,
את יכולה להיות כל דבר שרק תרצי, האוטיזם לא אמור לשבש לך את החיים ואת הערך העצמי.

אני גם אוטיסט ותקשיבי להיות אוטיסט יש גם מלא בונוסים גם עם המינוסים

גם אני וזה לא אומר עלינו כלום

שואל השאלה:
אבל זה קשה לי להעמיד פנים שאני לא

אני מבין מה שאת אומרת רוצה לדבר בשמחה אבל יהיה בסדר

זה לא אמור להרוס לך את החיים או משהו

היי לך
תודה על האומץ לשתף זה לא מובן מאליו וכל הכבוד.
הדבר הראשון שיגרום לך להרגיש יותר טוב עם עצמך, זה לקבל את מי שאת.
את אחת ויחידה בכל העולם, קולטת? אין עוד אחת כמוך!
אגב, את גם לא יכולה להיות מישהי אחרת, יודעת למה? כי כל האחרות כבר תפוסות... ולכן בקצת יותר רצינות, ככל שתקבלי את הייחוד שלך ואת היופי שלך ואת מי שאת, כך גם תצטרכי פחות להעמיד פנים ולהתרכז יותר בליהנות מהחיים.
שיהיה לך המון הצלחה, את אמיצה ותותחית.

הי,
כמה כנות יש בשאלה ששאלת.
מתארת לעצמי כמה מתיש יכול להיות יום שלם של "להיות בסדר" בחברה, כמה אנרגיה את צריכה להשקיע בכל דבר רק כדי להיות כמו כולם.
אולי מוסיפה לזה גם הרגשת חוסר ההוגנות שבמצב, בסופו של דבר לא בחרת להיוולד אוטיסטית...
שומעת בדברייך את תחושת המלכוד כשמצד אחד בילוי בחברה דורש ממך כוחות על ומהצד השני להיות לבד לא מביא את ההקלה המצופה.
לפעמים עוזר לאוורר את הרגשות האלה לרגע, אפשר בפוסט אמיץ כמו שעשית כאן או ממש בשיחה עם אדם קרוב.
אם יש מישהו או מישהי שאיתם את מרגישה מספיק בנוח, שאיתם את לא צריכה להעמיד פנים אולי תשקלי לעשות זאת, זה יכול להקל.
אם מתאים לך יותר, תוכלי לשתף גם מישהו זר. אני מזמינה אותך להיעזר במתנדבים שלנו בעמותת ס.ה.ר (סיוע והקשבה ברשת) ולשוחח בצ'אט אנונימי על מה שעובר עלייך.
שולחת חיבוק וירטואלי,
מתנדבת ס.ה.ר