כתבתי איזה משהו מה דעתכם ? (לא לשפוטט)

אממ כתבתי סתם משעמום אני לא כזה נוהגת לכתוב אז לא לשפוטט

כמו אבא שמחכה שהבן שלו יחזור מהגן
רק כדי לשמוע איך עבר עליו היום

אבל איך מספרים לו
שהיום נפלתי?
ששאר הילדים הציקו לי ,
*ושלא שתקתי* .

איך אומרים לו
שרציתי להיות טובה באמת,
ושהבטחתי לו אתמול
שאהיה הילדה הכי טובה,
הכי צדיקה.
שאני מצטערת על כל מה שהיה,
ושמהיום , יום חדש.
שאהיה טהורה , קדושה ,
אמא של שבת!!
עם שמלה לבנה, חגיגית, נקייה מחטאים,
דוגמה לכל שאר הילדים.

איך הוא יגיב
כשאחזור עם שמלה מלוכלכלת?
הרי הבטחתי לו..

אז ברחתי לחדר,
שלא יראה.
מתמלאת בושה,
איך שוב הבטחתי ונפלתי.
שהוא בטח מאוכזב ממני.
איך אפשר לבוא ככה לקידוש?
עם כל המתנות שהוא קנה לי לשבת
לא מגיע לי!
הוא בטח כועס!
מאוכזב..

אז לא באתי לקידוש.
לא באתי לשולחן שבת
שהיה מלא בכל טוב,
מתנות שיכולתי רק לחלום עליהן,
מקצה החדר ועד סוף השולחן.
כמה חבל.

אם רק הייתי יודעת
שהגננת התקשרה לאבא
ושהוא ראה הכול במצלמות.
שהוא ראה כמה השתדלתי
לא לענות,
להתאפק,
כמה השתדלתי.

ואז נפלתי.
רבתי איתם בחוץ, בגינה,
ושמלת השבת שוב התלכלכה.

אם רק הייתי יודעת
שכל המתנות שעל השולחן
היו בזכות ההשתדלות,
בזכות ההתאפקות,
הרבה יותר מאשר בזכות שמלה לבנה.

אם רק הייתי יודעת
שהוא בכה שם מאושר,
מול המצלמות,
וחיכה שאבוא אליו.
רק שאשתף אותו איך היה בגן.
שיגיד לי שהכול בזכות ההשתדלות.
שהוא גאה בי.
שהוא ראה הכול.
שהוא יודע הכול.
ושהוא רק חיכה
שאבוא ואספר לו.

אולי
לא הייתי מבריזה משולחן שבת.