2 תשובות
ההבדל הוא פשוט בועדה ממלכתית נשיא בית המשפט העליון בוחר את החברים, ובועדה ממשלתית הממשלה בוחרת.
בתור ימנית, הבעיה שלי עם ועדה ממלכתית היא עקרונית במדינה דמוקרטית, מי שצריך לתת דין וחשבון לציבור זו הממשלה שנבחרה. ברגע שנותנים לשופטים (שלא נבחרו על ידי אף אחד) לקבוע מי יחקור, זה הופך להיות כלי פוליטי לכל דבר. בימין מרגישים שבית המשפט הוא צד בעימות, ולכן הוא לא יכול להיות ה'בורר' הניטרלי. לתת לשופטים לחקור את הממשלה זה בעצם לתת להם כוח להפיל שלטון שהעם בחר, וזה בעייתי מבחינת דמוקרטיה.
השמאל כמובן יגיד ש'הממשלה לא יכולה לחקור את עצמה', אבל האמת היא שגם השופטים הם בני אדם עם דעות, והם לא חסינים מפוליטיקה. בסוף, הוויכוח הוא על מי את סומכת על מי שהציבור בחר בקלפי, או על מערכת משפטית שממנה את עצמה בשיטת 'חבר מביא חבר'.
בתור ימנית, הבעיה שלי עם ועדה ממלכתית היא עקרונית במדינה דמוקרטית, מי שצריך לתת דין וחשבון לציבור זו הממשלה שנבחרה. ברגע שנותנים לשופטים (שלא נבחרו על ידי אף אחד) לקבוע מי יחקור, זה הופך להיות כלי פוליטי לכל דבר. בימין מרגישים שבית המשפט הוא צד בעימות, ולכן הוא לא יכול להיות ה'בורר' הניטרלי. לתת לשופטים לחקור את הממשלה זה בעצם לתת להם כוח להפיל שלטון שהעם בחר, וזה בעייתי מבחינת דמוקרטיה.
השמאל כמובן יגיד ש'הממשלה לא יכולה לחקור את עצמה', אבל האמת היא שגם השופטים הם בני אדם עם דעות, והם לא חסינים מפוליטיקה. בסוף, הוויכוח הוא על מי את סומכת על מי שהציבור בחר בקלפי, או על מערכת משפטית שממנה את עצמה בשיטת 'חבר מביא חבר'.
לשאלה: יש "ועדת בדיקה ממשלתית" ויש הצעת חוק שתיצור "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית" (שכרגע לא קיימת בחוק, כדי למנוע בלבול עם "ועדת חקירה ממלכתית" אני אתייחס לועדה כזו כ"ועדת חקירה פוליטית" כי היא מתמנית רק על ידי פוליטיקאים), אבל אין כזה דבר ועדת חקירה ממשלתית.
ועדת חקירה ממלכתית היא נכון להיום הועדה עם הסמכויות הרחבות ביותר לזימון עדים, בחינת מקורות, וכו', ולכן היא יכולה לחקור באופן הכי מעמיק. אחרי שהממשלה מחליטה להקים אותה ואת היקף החקירה, חבריה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון.
ועדת בדיקה ממשלתית היא ועדה שממנה שר או קבוצת שרים והיא נועדה בשביל לבדוק דברים ספציפיים בתוך תחום האחריות של משרדי ממשלה מסויימים. הסמכויות שלה פחותות והיא לא מיועדת לבדיקות רחבות היקף ולכן פחות רלוונטית לחקר כללי של אירועי המלחמה (שזה כמובן הנושא בהקשר שלו ועדות החקירה מוזכרות לרוב בימינו).
ועדת החקירה הפוליטית המוצעת היא ועדה שמבוססת בעיקרה על ועדת חקירה ממלכתית מבחינת הסמכויות שלה, אבל היא מתמנת על ידי חברי הקואליציה בלבד או חברי הקואליציה והאופוזיציה ביחד (תלוי אם ראשי מפלגות האופוזיציה מצליחים כולם להגיע להסכמות, דבר שסביר שלא יקרה, לדוגמה בין ליברמן לאחמד טיבי). על פי ההצעה, ועדה כזו לא תחליף את ועדות החקירה הממלכתיות, אלא תשמש אך ורק לחקר אירועי ה7.10. כלומר, מציע ההצעה לא מאמין שזו שיטה טובה לחקר האמת באף מקרה אחר.
באופן כללי, ה"ימין" תומך הקואליציה מעדיף ועדת חקירה פוליטית כשהטענה הנפוצה היא שבית המשפט עשוי להיות מוטה נגד הקואליציה, וה"שמאל" מתנגד הקואליציה מעדיף ועדת חקירה ממלכתית כפי שאומר החוק היום כשהטענה העיקרית היא שהקואליציה עשויה להיות מוטת בעד עצמה.
^שופטים כן נבחרים, הם נבחרים על ידי הועדה לבחירת שופטים. מאז 2008, כל שופטי בית המשפט העליון כולל הנשיא הנוכחי יצחק עמית, בהכרח מונו בהסכמת נציג של הקואליציה בועדה. על פי ההגיון שאומר ששופטים לא נבחרים כי הם לא נבחרים ישירות בקלפי אפשר גם לומר שהממשלה לא נבחרת כי בוחרת אותה הכנסת (ורק את הכנסת בוחרים בקלפי).
קשה לי להבין איך את יכולה לטעון שאם נותנים לשופטים לבחור את חברי הועדה אז היא תהפוך לכלי פוליטי, אבל לא אם נותנים לאותם הפוליטיקאים שהיו אחראים על מערכת הביטחון בזמן האירועים אותם מתכוונים לחקור.
בכל מקרה לא מדובר על "כוח להפיל את הממשלה", ועדת חקירה ממלכתית יכולה רק לספק המלצות. הממשלה יכולה לבחור מה לעשות עם ההמלצות האלו. כלומר, גם במקרה בו ועדת חקירה ממלכתית תגיע למסקנה שאסור לאפשר לאף אחד מחברי הממשלה הנוכחית להחזיק תפקיד בממשלות הבאות, אין לכך שום משמעות משפטית והם יוכלו להמשיך לכהן.
ועדת חקירה ממלכתית היא נכון להיום הועדה עם הסמכויות הרחבות ביותר לזימון עדים, בחינת מקורות, וכו', ולכן היא יכולה לחקור באופן הכי מעמיק. אחרי שהממשלה מחליטה להקים אותה ואת היקף החקירה, חבריה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון.
ועדת בדיקה ממשלתית היא ועדה שממנה שר או קבוצת שרים והיא נועדה בשביל לבדוק דברים ספציפיים בתוך תחום האחריות של משרדי ממשלה מסויימים. הסמכויות שלה פחותות והיא לא מיועדת לבדיקות רחבות היקף ולכן פחות רלוונטית לחקר כללי של אירועי המלחמה (שזה כמובן הנושא בהקשר שלו ועדות החקירה מוזכרות לרוב בימינו).
ועדת החקירה הפוליטית המוצעת היא ועדה שמבוססת בעיקרה על ועדת חקירה ממלכתית מבחינת הסמכויות שלה, אבל היא מתמנת על ידי חברי הקואליציה בלבד או חברי הקואליציה והאופוזיציה ביחד (תלוי אם ראשי מפלגות האופוזיציה מצליחים כולם להגיע להסכמות, דבר שסביר שלא יקרה, לדוגמה בין ליברמן לאחמד טיבי). על פי ההצעה, ועדה כזו לא תחליף את ועדות החקירה הממלכתיות, אלא תשמש אך ורק לחקר אירועי ה7.10. כלומר, מציע ההצעה לא מאמין שזו שיטה טובה לחקר האמת באף מקרה אחר.
באופן כללי, ה"ימין" תומך הקואליציה מעדיף ועדת חקירה פוליטית כשהטענה הנפוצה היא שבית המשפט עשוי להיות מוטה נגד הקואליציה, וה"שמאל" מתנגד הקואליציה מעדיף ועדת חקירה ממלכתית כפי שאומר החוק היום כשהטענה העיקרית היא שהקואליציה עשויה להיות מוטת בעד עצמה.
^שופטים כן נבחרים, הם נבחרים על ידי הועדה לבחירת שופטים. מאז 2008, כל שופטי בית המשפט העליון כולל הנשיא הנוכחי יצחק עמית, בהכרח מונו בהסכמת נציג של הקואליציה בועדה. על פי ההגיון שאומר ששופטים לא נבחרים כי הם לא נבחרים ישירות בקלפי אפשר גם לומר שהממשלה לא נבחרת כי בוחרת אותה הכנסת (ורק את הכנסת בוחרים בקלפי).
קשה לי להבין איך את יכולה לטעון שאם נותנים לשופטים לבחור את חברי הועדה אז היא תהפוך לכלי פוליטי, אבל לא אם נותנים לאותם הפוליטיקאים שהיו אחראים על מערכת הביטחון בזמן האירועים אותם מתכוונים לחקור.
בכל מקרה לא מדובר על "כוח להפיל את הממשלה", ועדת חקירה ממלכתית יכולה רק לספק המלצות. הממשלה יכולה לבחור מה לעשות עם ההמלצות האלו. כלומר, גם במקרה בו ועדת חקירה ממלכתית תגיע למסקנה שאסור לאפשר לאף אחד מחברי הממשלה הנוכחית להחזיק תפקיד בממשלות הבאות, אין לכך שום משמעות משפטית והם יוכלו להמשיך לכהן.
אנונימית
באותו הנושא: