מה לעשות אם אני בדיכאון והורסת לעצמי את החיים?

טיפול פסיכולוגי/ אבחון פסיכיאטרי
גם וגם הכי טוב אם יש לך אופציה
יש המון אנשים שיכולים לעזור לך

תתמכרי למשהו, אבל משהו בריא. נגיד אימונים

שואל השאלה:
^^יש לי את שניהם זה לא עוזר

דברי על זה איתם
אולי ימליצו לך על דרך טיפול אחרת

שואל השאלה:
^^^ניסיתי לספורט אבל אני לא מגיע למצב שאני מתחילה אפילו

קחי חופשה טובה. אם יש לך חיסכון, קחי איזה סופ"ש או אפילו שבוע באיזשהו מקום. לי אישית זה מאוד עוזר עם כל הלחץ

שואל השאלה:
אני תלמידה בתיכון זה לא ממש אפשרי^

את חייבת להבין ששום כדור או פסיכולוג לא יעזור אם בסוף את לא עושה עם עצמך כלום, אני יודע שזה קשה אבל אי אפשר לצאת מדיכאון בלי רצון פנימי שישנה את המצב, את צריכה למצוא תחביבים, להתחיל לאט לאט לצאת מהבית, גם הליכה של חצי שעה זה טוב, בסוף כדורים ופסיכולוגים זה משהו שעוזר לך לעשות פוש אבל אם את ביומיום שלך לא עושה שום דבר זה לא ישתנה בחיים, את חייבת להבין שדיכאון זה רק מדרדר עם הזמן ואני בטוח שלא היית רוצה להעביר את החיים שלך בסבל הזה, אז זה הזמן לקחת את עצמך בידיים ולהגיד לעצמך שאת רוצה לשנות את המצב הזה, אני בטוח שאת לא נהנית ממנו

אהה אם את בתיכון מה את דואגת נכון שעכשיו קשה גם כשהייתי בתיכון זה היה נוראי אבל יגיע יום שאת תחליטי מה את רוצה לעשות ורק מה שאת רוצה לעשות וזה שווה לחכות עד אז
אחרי כל המסגרות שכולאות אותך את תהיי חופשייה סוף סוף

אנונימית יקרה,
שומעת את העצבות וחוסר האונים שעולה ממילותייך, נראה שהיית כל כך רוצה לפעול אחרת, אך כמו משקולות ענק כבדות הקשורות לגופך, מכבידות ומונעות ממך להתקדם ולפעול.
מתארת לעצמי כמה מציף זה עשוי להיות, אולי כמו תחושת מלכוד, דברים חוזרים על עצמם שוב ושוב והתסכול רק מתגבר...
לפעמים שיתוף של אדם קרוב עליו אנחנו סומכים, מהמשפחה, חבר/ה, יועצת בביה"ס או גורם טיפולי אחר, יתכן שתחושי מעט הקלה מהמשקל הכבד כאשר תספרי את אשר על ליבך, אולי אפילו תצליחו לחשוב ביחד על צעד פעולה קטן, נכון ומדויק לך, שיקדם אותך ולו במעט.

משתפת שאני מתנדבת בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, אם יותר נוח במרחב המקוון, ניתן לפנות אלינו בעמותת סה"ר לצ'אט אישי ואנונימי, לשתף מה שבוחרים עם מתנדב.ת שיעשו כל שביכולתם להעניק לך אוזן קשבת ותמיכה.

מצרפת לך קישור לצ'אט של העמותה
שלך,
מתנדבת סה"ר