האם יש הדחקות טובות והדחקות רעות? הסבר here

ראיתי תופעה של אנשים שעברו שואה, ונרצחו להם כל הילדים, האישה שלהם נרצחה, כל עולמם חרב.
אין טראומה גדולה מזו.
אחרי השואה הם לא דיברו על זה 50 שנה, התקדמו ובנו בתים, הולידו ילדים, ורק בסוף חייהם נפתחו והחלו לספר על השואה, חייו בשמחה ובגאווה, אחד מהם חי 114 שנה!.

לעומת זאת היו אנשים שעברו שואה, וכל חייהם הם חזרו לסיפורי השואה, העצב דרדר אותם והם נפלו מתים גוועים, ורובם בכלל מתו מוקדם יותר במחנות ההשמדה.
במילים האחרות: רוב האנשים שהדחיקו את הטראומה, והחליטו להתקדם ולהצליח בחיים ניצלו.

לכן הגעתי למסקנה:
יש הדחקה טובה והדחקה רעה.
הדחקה מבחירה, שהיא אומרת אני לא אתן לטראומה ולמקרה הרע לנצח אותי, אני אתקדם ואמשיך הלאה- היא הדחקה טובה.
והדחקה לא טובה, היא הדחקה לא מבחירה, הדחקה כפויה, או מחברה או מסטיגמה, משהו שלא בא מרצון מלא.
זוהי בעיה.
והתבוססות בעצב היא אולי הכי גרועה.

מה דעתכם? האם יש הדחקה טובה והדחקה רעה? האם זה תלוי בבחירת האדם?