14 תשובות
אני מבין אותך, זה חרא , אבל כמתבגרים מבינים שהדחקה זה הכי טוב
^ הדחקה היא לא דבר טוב, להפך.
במוקדם ובמאוחר היא תצטרך להתמודד עם זה והיא תכנס ללופ שלא נגמר
אם את באמת רוצה לעזור לעצמך, פסיכיאטר וטיפול רגשי.
ככל שאת רק מדחיקה את הרגשות, יגיע הרגע וזה יתפוצץ בשניה
תספרי למישהו שאת סומכת עליו ואוהבת אותו זה יוריד ממך אבן מהלב, ככה תרגישי שהוא באמת איתך ואת לא לבד בזה
יש אנשים שצריכים הדחקה , לפעמים הפתרון הכי טוב זה לא לחשוב על הבעיה ולחיות חיים חדשים
וזה יחזור שוב ושוב
לא רואה סוף לתחושות האלה
הפחד להתמודד מול הבעיה גובר וחבל.
בסופו של דבר תתבגר ותבין
זה לא עניין של פחד , זה עניין של רגש , מאבדים את זה לאט לאט, אין צורך פשוט
אפשר לשאול אם אתה מאובחן?
דיכאון לא הולך לאט לאט
את סותרת את עצמך יקירתי
זה בדיוק הפחד להתמודד עם זה, זה יתפוצץ לך בפנים
לא דיברתי אלייך
לבחור לעזור ולטפל בעצמך.
כשאין לך כלים להתמודד מה עוזר ההדחקה?
רק לחיצה קטנה ויש טריגרים
שמחה לשמוע שזה עזר לך(:
בסופו של יום שימאס לברוח מהמציאות תדעי למי לפנות
יקרה,

נשמע שאת מרגישה עצבות, והבדידות לא מאפשרת לך לפרוק.

כואב איתך. רבים מאיתנו חווים לעתים משברים, מסיבות פנימיות או אירועים שקרו, והפריקה והשיתוף עם אנשים קרובים הם כלי חשוב בהתמודדות כזו.
מאחל לך שהמשבר יתברר כמשבר חולף ותחזרי להיות שמחה ומאושרת כמו שהיית, ושתמצאי לעצמך מי שתוכלי להתחבר איתו ולסמוך עליו עוד לפני סיום הלימודים.

שיתוף אדם קרוב עשוי לעזור, ולפעמים גם סיוע מקצועי.
אני מתנדב בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. ייתכן שמתנדבנו גם יוכלו לעזור. אני מזמין אותך לפנות למתנדבנו בצ'אט בלינק המצורף.

מתנדב סה"ר