לא חוויתי פרידה, למה אנשים לוקחים את זה כל כך קשה?

אין להם שליטה על זה. הם אהבו מישהו ואז היו צריכים להפסיק

כי תחשוב שזה אדם שאתה רגיל אליו לדבר איתו יש לך זיכרונות איתו אתה סומך אליו וביום אחד זה נעלם

שואל השאלה:
הוא לא מת, בסה"כ קשר שנגמר כמו כל דבר בחיים. זה מרגיש יציאה מפרופורציות

זה לא משנה אם זה פרדה מבן זוג או מחברה טובה, זה אדם שהיה חלק מאוד גדול מהחיים שלהם ומחיי היום יום כנראה שפשוט נפסק ברגע, צריך לקחת רגע לעכל ולהשלים עם זה

זה לא קשור למת זה פשוט קשר שנגמר ואתה יודע שסיימת עם אותו בן אדם חלק בחיים שלך ולרוב האנשים זה נורא קשה במיוחד אם הם אהבו את אותו אדם

אנשים לגמרי מגזימים עם זה אבל זה כן קשה לדבר עם מישהו כל יום ושהוא יהיה הבנאדם הראשון שאת חושבת עליו בכל דבר לפתאום כלום

כי זה להפרד מאדם שאתה אוהב/אהבתה, ואומנם באותו הרגע זה מרגיש הדבר הנכון לעשות, אבל יש פחד שזה הפעם האחרונה שתתאהב ככה במישהו/י, ותמיד חושבים על כל הדברים הטובים שחוויתה עם האדם הזה... זה רק אם עצובים מהפרדה, יש כמובן פעמים שפרדה יכולה גם לא להיות עצובה, בדרך כלל כשהזוגיות היתה רעילה. תחשוב על זה כמו להיפרד מההורים שלך, אם היחסים שלך עם ההורים טובה אז פרדה מסוג כלשהו זה ממש ממש עצוב, ועם זה היה רעיל.. זה עדיין יכול להיות עצוב אבל כניראה פחות. אותו הדבר עם זוגיות:)

אתה מביט על כך, מנק' מבט מנטאלית
וכאן מדובר על משהו ריגשי.
יש תלות, יש פתיחה וחשיפה של הלב, יש רגישות, פחד ועוד.
אלו לא דברים שהשכל מבין, כמו שציינתי- זה ריגשי.