למה אנשים לוקחים כל כך קשה פרידות?

אהבה זה דבר משונה אני לא יודעת למה

האמת שאומרים שהאובדן שמרגישים בפרידה יכול להרגיש כמו אובדן של מוות. כל אחד מעבד את זה אחרת.

מסכימה

נפרדת ממישהו?

לא צריך להשוות בין מוות לפרידה, זה לא אותו דבר וזה שזה פחות גרוע לא אומר שאי אפשר להתמודד עם זה בצורה קשה.
גם אני אחרי שנפרדו ממני אחרי סה"כ ארבעה חודשי זוגיות הרגשתי מזעזע ולא יצאתי מהמיטה כמעט שבועיים, כל אחד וההתמודדות שלו.

זה קצת דומה לאובדן של מוות (להבדיל)
בן אדם היה בחיים שלך הרבה זמן, ראית אותו כל יום, דברת איתו כל יום, שתפת איתו דברים אישיים, ופתאום הוא לא פה.
ובסופו של דבר אתה גם אוהב את הבן אדם אם זו לא סתם מערכת יחסים חסרת משמעות

שואל השאלה:
אני לא אומר שלא כואב באמת לאותם אנשים, אבל יש תחושה שהעולם מעצים פרידות כשהוא משווה אותם לאובדן כמו שכול וזה משפיע באופן עמוק בתת מודע

יכול להיות שאתה צודק

הבן אדם באמת נעלם לך לנצח

כי הם סמכו על הבנאדם ואפשר להגיד שהוא היה החצי השני שלהם אז הם לא יודעים איך להתמודד בלעדי האדם הזה

שואל השאלה:
הוא לא מת, הוא חי וקיים ובריא ואם אתה באמת אוהב אותו, למה שתתאבל ותתכנס בתוך עצמך? הגיוני להיות מבואס לא אמרתי שלא, אבל בפרופורציות

כי ככה הרגש שלי עובד

ואם בן מנתק מאמא שלו קשר היא לא אמורה לבכות כי הוא לא מת נכון?

דמיין לאהוב מישהו מכל הלב שלך,ליצור איתו חוויות במשך כלכך הרבה זמן זה יכול להגיע גם לכמה שנים ואז פתאום כל הזכרונות הטובים שלך איתו פשוט הופכים לכלום,אתה עובר לידו ברחוב ואתה רואה את מי שפעם היה הבן אדם האהוב עליך ועכשיו הוא בקושי מסתכל עליך,עניממשבר לא רק על פרידות מבני זוג אלא מכל בנאדם

זנ פרידה גרועה כמו מוות כי כשבןאדם מץ לפחות הזכרון שלו נשאר איתך ולרוב בצורה חיובית