אני מרגישה ריקנות ובדידות

אולי פסיכולוגית?

שואל השאלה:
ניסיתי פעם היא סתם מעפנה

אז תנסי להחליף

מיינדפולנס וצ'ט גפט

לפעמים אנחנו מרגישים ככה אחותי
תנסי להבין למה את מרגישה את זה ומה יכול למלא אותך
זמינה בפרטי אם בא לך לפרוק קצת
חיבוק

שומעת שאני בול כמוך

וגם לי היו פסיכולגים על הפנים עד שאמרתי דיי זהו אני מנסה פעם אחרונה והלכתי מישהי תותחית ובאמת חמודה שיש לה וייב צעיר זה לא כאילו את מדברת עם פסיכולגית זה כאילו את מדברת עם חברה

ואם את רוצה את מוזמנת בכיף באהבה תמיד לפרטי לכל דבר אני אשמח את נשמעת מישהי שכיף להיות חברה שלה אז רק שתדעי אנחנו חברות את פשוט לא יודעת את זה עדיין

הי יקרה,
זה באמת לא פשוט להכיר ברגשות של ריקנות ובדידות, אני שמחה שאת מצליחה למצוא הקלה ולשים לב לזה , זה צעד אמיץ וחשוב. ההכרה הינה התחלה של שינוי גדול.
הריקנות היא מקום רגיש וקשה ואני רוצה שתדעי שזה לגמרי בסדר להרגיש כך לפעמים. חשוב שתזכרי שזה חלק מהחיים ועם קצת זמן ותמיכה אפשר למצוא אורות ושמחה מחדש. לפעמים לכתוב ביומן את כל מה שעובר עליך , גם את המחשבות הכי קשים, הכתיבה והוצאת המילים החוצה זה משחרר ומסדר את הבלגן בראש. אפשר לצייר לצבוע משהו שאת אוהבת, הפעילות היצירתית מרגיעה ומאפשרת לגוף להניח את המתח. לצאת להליכה קצרה בטבע ולהתמקד בנשימות עמוקות הגוף והנפש משתפים פעולה ושינוי אוויר יכול לעזור. להאזין למוזיקה שאת אוהבת , המוזיקה יכולה להיות חבר שמבין בלי מלים. חשוב לדבר עם מישהו שאת סומכת עליו, ולא להישאר לבד עם כל התחושות שעוברות עליך.
אם תרצי לדבר באופן אנונימי עם מישהו אז ישנן עמותות מקצועיות שנין לפנות אליהן לער"ן באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201 לסה"ר-באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital. לעלם-באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected].

לפעמים הריקנות היא קריאה פנימית שדורשת קצת זמן, סבלנות.

שולחת חיבוק

הי לך,

רואה דרך המילים שלך איך את מחליקה וגולשת לתוך בור שאין בו דבר... כזה שאולי קשה לטפס ממנו החוצה... יכול להיות שכשנופלים פנימה משהו משתבש בראייה וקשה לראות ולו דבר אחד שיש בו משמעות או תוכן... הכל פשוט מרגיש חסר ערך... ואם זה לא מספיק, אז את לגמרי לבד בבור הזה...

יקרה, כמה אנושית היא השאלה ששאלת... למעשה מעטים אלה שלא מצאו את עצמם מתחבטים בשאלה הזו לפחות פעם אחת בחייהם... וכמו שאנשים שונים זה מזה - כך גם התשובות לשאלה... חלק ימצאו תשובה ומשמעות באמונה... אחרים יבחרו בפעילות בלתי פוסקת... עשייה מכל סוג שהוא, ספורט, או התנדבות ועזרה לזולת...

האם יצא לך לשתף מישהו בחוויה הזו שלך? אמא, אחות גדולה, חברה טובה... את עשויה לגלות שאנשים קרובים לך עברו חוויות דומות וחוו תחושות דומות ואולי אפילו יוכלו להציע דרכי התמודדות שיעזרו לך... ובמקרים רבים עצם השיתוף יכול לספק מעט הקלה...

ואם האפשרויות לשתף בסביבתך הקרובה מרגישות פחות רלבנטיות עבורך כרגע, או שאת מעדיפה לחלוק את תחושותיך עם גורם אנונימי, מכיל ולא שיפוטי, אני מזמינה אותך בחום ליצור קשר עם מתנדבי עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), בשיחה שבה תוכלי לשתף מה שתרצי ועד כמה שתבחרי.

לנוחותך, מצרפת את הקישור לצ'אט.


שולחת חיבוק ווירטואלי מחזק ומאחלת לילה טוב,
שלך,
מתנדבת סה"ר