נמאס לי כבר להעמיד פנים שאני שייך (פריקה)

הכול בסדר יש תקופות כאלה תחפש את המקום שאני נמצא שם שייך אתה תמצא אני סומך עליך ורואה אותך יהיה עוד בסדר הפרטי שלי פתוח תמיד :)

מבינה אותך כל כך בתור אחת שהייתה בבית של שבורים וערבים שאשכרה עשו כתבה על זה שלקחו פרוטקשיין אצלנו חחח
והיו לנו מקרים קיצוניים רצח כאילו אנחנו תיכון פשע
וזה השפיע עליי לא כי רציתי להשתלב אלא כי שאתה לא אוהב את הסביבה שלך זה באמת משפיע גם אם אתה לא איתם פיזית אבל בכל מקום בסוף יש אנשים נורמליים פשוט צריך למצעןא אותם
מספיק שיהיה לך כמה חברים ואתה לא צריך לנסות להשתלב במקום שאתה לא מרגיש שייך אני בטוחה שאם תנסה אתה תמצא חברים שמתאימים לאופי שלך

ערסים*

אני כל כך מבינה אותך אלוהים
יותר מידי.
אני פשוט לא מנסה להשתלב אני מנסה למצוא כמה אנשים שמבינים אותי.

אבל אני כל כך מבינה אותך

triple j יקר,

כואב לי לקרוא את המ שאתה מרגיש.

אתה כותב על קושי להשתייך ולהצליח - אני חושבת דווקא זה שאתה מכיר בקושי הוא צעד חשוב להתמודדות. כל הכבוד שאתה משתף.
אתה כותב גם על הרבה מאמץ - זה מעיד על כוח ועל יכולת התמדה, אבל קשה מאוד להתאמץ לבד - האם יש מישהו בבית הספר שיכול לעזור לך, כמו מחנכת, יועצת, מורה מקצועית? אם אתה מבקש עזרה כאן, אולי תוכל לבקש עזרה גם מהם?
חוץ מבית הספר, אולי יש גם מסגרות נוספות שאתה יכול להשתתף בהן, לפי תחומי העניין שלך, ואז תוכל להשתייך יותר?
אני בטוחה שהמאמצים יביאו להצלחה בסופו של דבר,
חיבוק גדול.