אני במצב בחיים שאני מרגישה שאני רק שורדת את היומיום ולא אשכרה חיה את החיים

מרגישה כאילו אני כתבתי את זה
אני כל כך עסוקה בלשרוד את הדברים הבסיסיים בחיים שלא אכפת לי משום דבר אחר, מקנאה באנשים שמתעסקים בדברים קטנים ויומיומיים כמו ריב עם חברה, מה לאכול היום, לאן לצאת בשישי, איפה עושים את החג... אני אפילו לא מגיעה לזה

שואל השאלה:
^ אני חושבת שאצל רובם זה שהם מעסיקים את עצמם בדברים הקטנים כדי להסיח את עצמם מהמחשבות או מהדברים הגדולים כביכול, כן יש סוגים כאלו של אנשים
אבל אני נגיד ההפך הגמור, אני לא מעסיקה את עצמי וגורמת לעצמי לטבוע במחשבות האלו ופשוט מוריד לי את המוטיביציה

תתחילי לשתות ולעשן הקרוב את תיהיי צרציל

מבין אותך, אבל בימים האלה תנסי למצוא את הדברים שגורמים לך הנאה ותחיי מהם, לשבת ולשקוע במחשבות לא יעזור לך חוץ מלעשות אותך אומללה יותר ויותר

זו רק תקופה
עוד יהיה טוב
תתמקדי פשוט בעצמך, תשקיעי בעצמך
תשקיעי בדברים שחשובים , אל תתעסקי בתפל

מבינה אותך לגמרי אני עוברת בדיוק אותו הדבר פשוט תנסי לעשות דברים שאת אוהבת שישפרו את המצב רוח שלך

היי לך,
שומעת את הייאוש שמלווה את מילותייך... אולי אכזבה שלך מעצמך או מהחברים שסביבך... נשמע שהתעייפת לנסות לשפר את חיי החברה אך הרצון שמשהו ישתנה נוכח ומציק.
ג'ימבו ג'יי שר באחד מהשירים שלו: "אחת לכמה זמן, אני רואה מפרש לבן, מציץ מבעד לענן אפור...", יכולה לדמיין את התקווה לאופק כחול, למנוחה ולתחושת רגיעה שעוטפת.
כמה לא מובן מאליו שמצאת בתוכך את הכח לכתוב פה ולשתף. לא קל להישאר לבד עם המחשבות שמציפות. לעתים לדבר עם מישהו קרוב שסומכים עליו או עם איש מקצוע יכול לעזור ולהקל.
כמתנדבת בעמותת סה"ר, מזמינה אותך לצ'אט האנונימי שלנו - אפשר לדבר ולשתף. המתנדבים שלנו שם בשבילך. מצרפת את הלינק להתקשרות למקרה שתרצי לפנות אלינו .

שלך,
מתנדבת סה"ר