כל החיים רציתי קרבי

אמא יודעת הכי טוב קשה בתור אמא לראות את הבן שלה יוצא לקרב אפשר להבין לדעתי לשמח את אמא זה ברכה

תשמע בתור לוחם משוחרר בעצמי אני מבין מה אמא שלך מרגישה עכשיו שמע קודם כל זה שלא תהיה לוחם זה לא עושה אותך פחות גבר יש המון אנשים שהצבא לא משקף אותם והם לא חייבים להיות לוחמים בשביל להיחשב גברים
אז אם הרצון שלך להיוצ לוחם הואהרק מעניין הלהיות גבר אז עזוב אבל אם באמת יש לך משמעוצ ורצון עז לתרום ברמה של לוחמה תנסה לדברנעם אמא שלך אולי אם תתן לה הבנה אולי זה ישתנה

אחשלי, אתה לא תצא פחות גבר. אתה תצא אפילו יותר. אני לא מספיק גבר בשביל לוותר על החלום שלי, עם יד על הלב, אני בן יחיד ואני מגיל צעיר רוצה קרבי, כשהבאתי לאמא שלי את המסמכים לבן יחיד והבהרתי לה מה זה ומה זה אומר ואז כששאלתי אותה אם היא תחתום (בדיעבד שאלה מפגרת) אני כאילו רואה את העיניים שלה נוצצות, אבל קצת יותר בתור דמעות... הייתי יכול לוותר על זה באותו הרגע אם היא הייתה אומרת לי, אבל היא לא רצתה שאוותר על החלום שלי ורצתה שאעשה מה שאני אוהב. כי אני גם שואף לקצונה וקריירה צבאית... זה לא אומר שיש לך מה לקנא בי, אמנם אני אעשה מסלול קרבי אבל זה אומר שאצטרך לדאוג להיות הכי טוב שאני יכול כדי שאמא שלי לא תצטרך לשבת עלי שבעה, שאני צריך לחשוב פעמיים לפני שאני אומר לאמא שלי שאני הולך לפעולה/נכנס לעזה, שימשיכו לרוץ לי מילים שאנשים אומרים לי כמו "תדאג לאמא שלך, תיזהר" או "כשאתם נלחמים אל תהיה ראשון..." ברור שגם לך יש את שלך אבל יש לך אמא רגועה יותר, אמא שלא צריכה לחיות בפחד, אתה שלא צריך לחיות תחת מחשבות טורדניות כאלו, ואם אתה חושב שאתה לא לוחם צר לי להגיד לך אבל אתה לא. כי לוחם לא נמדד בתואר הפצפון הזה, הוא לא נמדד ביכולות הפיזיות, המנטליות או באיקסים. הוא נמדד ברוח, באישיות, אם הוא עוזר, אם הוא תורם, אם הוא ילך ראשון להסתער כי הוא יודע שיש כאלו שזקוקים לעזרה, לך תתנדב בזמן פנוי או שתכוון למקום שממש תורם בצבא, אולי צוות החזקה של המטוסי קרב, לדעתי זה חשוב ברמה של טייס, תוציא רישיון לנשק, לא בשביל "הוואסח" בשביל שתדע שאתה לוחם, לא צריך מדים בשביל להיות לוחם כמו שלא צריך גלימה כדי להיות גיבור. עם הנשק אתה מסתער כדי להילחם ולהגן, עם הלב והרוח אתה תלך להתנדב או שתתרום את חלקך בתפקיד שלך ב100%, תחליט איזה מין אופי יש לך!