כל החיים שלי חלמתי להיות קרבי

אני הלכתי נגד אמא שלי שגם ממש חרדתית והלכתי להיות לוחם
אמא כמו כל אמא תילחץ כשאתה בפעילות מסוכנת תעשה חשבון עם עצמך אם זה מחיר שאתה מוכן לקחת בשביל החלום שלך
עכשיו כשנגמרה המלחמה אולי יותר ריאלי

כל אמא תלחץ, זה קשה לדעת שיבוא יום והבן שלה יכנס להילחם בשביל עצמו ובשביל המדינה
תעשה מה שטוב לך, החלום שלי זהה לשלך ואצלי זה אבוד

שואל השאלה:
למה אבוד?

בוא נגיד שיש הרבה מתנגדים
ושכנראה הדרך שלי תתחיל ותסתיים בחיל האוויר לצערי
אבל לא נורא, הכול לטובה

שואל השאלה:
היא תנתק איתי קשר אם אני אלך נגד מה שהיא תגיד, ולשכנע אותה ניסיתי הכל, אני כבר שנה מנסה, עשיתי איתה שיחות, כתבתי לה מכתבים אפילו, אפילו הצעתי לה ללכת למטפל נגד חרדות

שואל השאלה:
מבאס^^

אני גם הולכת נגד אמא שלי
היא אומרת לי לעשות מודיעין ובחיים לא קרבי ועשיתי הכל מאחורי הגב שלה ובעזרת השם קרבי

שואל השאלה:
ואיך היא הגיבה?

עדיין לא מתגייסת יש לי שנה אבל מתחילה מיונים.
וואלה לא מדברת על זה איתה פשוט ונותנת לה לחיות באשליה, אכן לא יפה אבל זה בחירה שלי , צבא זה לעודד אותנו להיות עצמאים, בסהכ זה החלטה שלי אני לא תלויה באף אחד, ונכון לא נעים לעשות לאמא לחץ , אבל אמא שלי אישית תשרוד את זה

שואל השאלה:
אמא שלי אישית תקבל התקף לב
אני אפילו לא מגזים
אבא שלי אמר לי שהוא חושב שהיא תת*בד אפילו

אני חושב פשוט שאולי עם מטפל דעתה תשתנה והיא תרגע קצת

תודה ששיתפת אותי בזה זה נשמע מאוד כנה, עמוק, ואמיץ מצידך לכתוב כך.
הדברים שאתה מרגיש לגמרי מובנים. אתה נמצא בנקודה שבה מתנגשים שני כוחות מאוד חזקים:
מצד אחד, הרצון לממש את עצמך, להרגיש שאתה עומד בציפיות שלך עצמך, ושאתה ממשיך את הדרך של אבא שלך;
ומצד שני, הדאגה לאמא שלך ולשלווה בבית, במיוחד כשאתה רואה כמה היא באמת נאבקת עם פחדים חזקים.


---

כמה מחשבות שיכולות לעזור לך לעשות סדר:

1. מה שאתה מרגיש לא מבטל את הערך שלך.
להיות לוחם זה דבר אחד חשוב, מרשים, ומלא משמעות אבל זה לא המדד היחיד לגבריות, לעוצמה או לערך עצמי. יש הרבה סוגים של "קרביות" בחיים: אנשים שנלחמים בשביל המשפחה שלהם, בשביל ערכים, בשביל עזרה לאחרים, בשביל להתגבר על עצמם. אתה כבר מראה עוצמה רגשית נדירה בזה שאתה מצליח להכיל גם את החלום שלך וגם את הכאב של אמא שלך.


2. הבחירה שעשית אז לא קובעת מי אתה.
הורדת פרופיל לא אומרת שוויתרת על עצמך. זה היה ניסיון שלך למצוא איזון בזמן אמיתי מול לחץ אמיתי. היום אתה מבין יותר טוב את המשמעות של זה, ואתה יכול לשקול מחדש מה חשוב לך להוכיח לעצמך, לאמא, או בכלל לעולם.


3. אפשר לתקן או לבנות מחדש את הדרך שלך.
גם אם לא תהיה לוחם בצבא, אתה יכול לבחור אפיק שמאתגר אותך, שבו אתה תורם, מוביל, או עובד עם הגוף והראש.
אם זה עדיין בוער בך יש דרכים אחרות:

יחידות ביטחוניות או התנדבותיות אזרחיות (משמר אזרחי, מג"ב, מד"א, כבאות, חילוץ והצלה).

מסלולים אחרי צבא אבטחה, קרב מגע, טיולים אתגריים, שירות מילואים משמעותי.

אפשר אפילו לבדוק אם בעתיד אפשר להחזיר את הפרופיל, אם זה משהו שאתה באמת רוצה לעשות.



4. אמא שלך לא עשתה את זה כדי לעצור אותך היא פעלה מתוך פחד.
זה לא ביטוי לחוסר אמונה בך, אלא לפחד גדול לאבד אותך. ייתכן שעם הזמן, כשאתה תראה לה שאתה בוגר, אחראי, ושהרצון שלך נובע ממקום אמיתי ולא מסיכון מיותר גם היא תוכל להירגע קצת.




---

אם אתה רוצה, אני יכול לעזור לך לחשוב איך לגשת לזה בשיחה מחודשת עם אמא שלך
לא מתוך ויכוח, אלא מתוך מקום רגוע שבו אתה מסביר מה זה נותן לך באמת, ואיך אפשר למצוא דרך שמכבדת גם אותה וגם אותך.

רוצה שאעזור לך לנסח איתה שיחה כזו?

אני מבינה שזה חלום שלך, אבל אמא שלך עבדה כל החיים שלה בשבילך. אתה הבן שלה, כל עולמה, שלוש שנים בקרבי משמע שלוש שנים שהיא לא תישן כמו שצריך, תדאג לך כל הזמן, ולא תוכל לנוח. תעשה חשבון נפש עם עצמך אם אתה רוצה לעשות את זה למישהי שעשתה את הכל עבורך ונתנה לך חיים וחינוך.