2 תשובות
היי יקרה,
קראתי את דברייך ושמעתי את התחושות שעלו של עצב, געגוע וגם תשישות.
ההתמודדות עם אובדן של אבא, והחוסר הענק שנוצר פתאום באמצע החיים, היא טבעית וקשה מאוד. לא פלא שהראש ממשיך לרוץ ולא נותן מנוח.
לפעמים המחשבות שמציפות אותנו מרגישות קשות לשחרור, כי הן הדרך שלנו לתת ביטוי לאדם שהיה כל כך חשוב ומשמעותי. גם אם הן מביאות איתן עייפות ועומס, קשה להרפות מהן.
אולי לחשוב על הרגעים היפים שחלקתם יחד - על צחוק משותף, על שיר שאהבתם,יכול לתת לו מקום במחשבה ולהקל מעט על ההתמודדות.
שיחה עם בן משפחה או חבר קרוב שהכיר אותו טוב, על הרגעים הקטנים שאתם שומרים בלב, יכולה גם היא לתת למחשבות מקום ולהתחבר לזיכרונות המיוחדים שלכם יחד.
אני מתנדב בסה"ר, ומזמין אותך לדבר איתנו דרך הקישור שאצרף לתגובה או במספר הווטסאפ 055-9571399, אנחנו כאן להקשיב לכל מה שתרצי לחלוק.
שלך מתנדב סה"ר.
קראתי את דברייך ושמעתי את התחושות שעלו של עצב, געגוע וגם תשישות.
ההתמודדות עם אובדן של אבא, והחוסר הענק שנוצר פתאום באמצע החיים, היא טבעית וקשה מאוד. לא פלא שהראש ממשיך לרוץ ולא נותן מנוח.
לפעמים המחשבות שמציפות אותנו מרגישות קשות לשחרור, כי הן הדרך שלנו לתת ביטוי לאדם שהיה כל כך חשוב ומשמעותי. גם אם הן מביאות איתן עייפות ועומס, קשה להרפות מהן.
אולי לחשוב על הרגעים היפים שחלקתם יחד - על צחוק משותף, על שיר שאהבתם,יכול לתת לו מקום במחשבה ולהקל מעט על ההתמודדות.
שיחה עם בן משפחה או חבר קרוב שהכיר אותו טוב, על הרגעים הקטנים שאתם שומרים בלב, יכולה גם היא לתת למחשבות מקום ולהתחבר לזיכרונות המיוחדים שלכם יחד.
אני מתנדב בסה"ר, ומזמין אותך לדבר איתנו דרך הקישור שאצרף לתגובה או במספר הווטסאפ 055-9571399, אנחנו כאן להקשיב לכל מה שתרצי לחלוק.
שלך מתנדב סה"ר.
קישורים מצורפים:
וואו. אני יכולה להבין אותך. זה ממש קשה :( מוזמנת לפרוק בפרטי אני כאן אם צריך :)
באותו הנושא: