איך להיות אותנטית?

פשוט לעשול מה שאת חושבת ולהביע את הדעות האמיתיות שלך בלי לשים על אף אחד

שואל השאלה:
לא

זאת אני בול, כאילו אני מרגישה שאין לי אישיות או זהות שמייחדת אותי כאדם ואל זה נאמר- ביטחון עצמי. כשאת כל הזמן צריכה חיזוקים ודעות של האחר אז הוא בעצם מעצב אותך ואישיותך מובנת על ידם. מה שאני מציעה לך זה לחקור את האני האמיתי שלך- להתחיל לעשות דברים על פי דרכך האמיתית, תגבשי דעות שבפנים עמוק את מרגישה שהם נכונות בשבילך, לכי על פי האינטואיציה שלך ולא כל הזמן על ידי מה שהאחר אומר, כי בסוך עמוק בפנים אפילו שאת חושבת שאת לא את מכירה את עצמך הכי טוב.

שואל השאלה:
אין לי זהות משלי
שום שאיפות דחפים ורצונות שנשארים עומדים מאחורי הכותרת של איך זה מצטייר
לא יודעת למה שאלתי את זה האמת אני לא מאמינה שיש איזה דרך החוצה
אני גם לא מאמינה שאפשר באמת לבנות עצמי מאפס
לא יודעת
תודה על התשובה בכל אופן מעריכה

את לא חושבך שאולי איבדת את הניצוץ לחיים?
כי אני לא מאמינה שכל החיים חשבת כך שאין לך דחפים ורצונות שעומדים בפנייך, יכול להיות שחווית אכזבות או חוויות טראומתיות שגרמו לך להרגיש לא בן אדם?

שואל השאלה:
אני הולכת לאיבוד בניסיון לאתר את המקור לבעיה ורק יוצאת עם חמש בעיות נוספות
אולי זה זה
אולי זה עוד הרבה דברים אחרים
נראה לי זה משהו פשוט שצריך להתפתח ולהתעצב כמו שצריך מילדות
וכשזה לא קורה אתה נשאר רק תוצר של בעיות
או תיאור של מחלות נפשיות ותגיות פסיכולוגיות עם אפס אותנטיות ויותר מדי מודעות

תקשיבי שאת לא מבינה איך אני מבינה אותך ואת מה שאת מתארת. לפעמים או אפשר להגיד ברוב הזמן בגלל כנראה המודעות יתר הזאת שיש לי הגורמת גם למחשבות יתר מטורפות אז אני לא מצליחה לחיות את החיים כפי שהם כי או שהכל נראה לי שטחי ואשלייתי ושפיזית כל דבר שאנחנו חושבים לעצמנו בין אם זה שינוי תפיסה ומיינדסט חיובי שהוא גם אשליה רק כדי לתת לך את הפוש הזה להמשיך את החיים גורם לי למן דיכאון וריקנות- שבעצם בסוף הכל משחק של תוצר האדם, כל דבר בחיים לא אמיתי. אבל בין כל המחשבות יתר האלה הגעתנ למסקנה פשוטה יותר- אם גם ככה אני פה ואני במשחק הזה אז למה שלא להינות ממנו גם? יש למה להתמקח על החיים שכך הם פועלים?

שואל השאלה:
כן אני מבינה
אני פשוט לא נהנית
אבל יעבור לי נראה לי
נראה

נכון כי הכל חסר משמעות כשזאת השקפתך, ממליצה לך שגם אם את לא מוצאת בעצמך בך כרגע משהו אז תנסי אולי לעשות מעשה טוב לסביבה ולאחר

אני יכול להזדהות עם מה שרשמת. יכולות להיות כמה סיבות למה זה קרה, כי באמונה שלי הילדה הפנימית שלך שם, האני הגבוה שלך שם, את פשוט לא רואה אותך כרגע
ואני כן מאמין שבאנו עם מהות הנשמה שהיא אנחנו.
מה שאת מתארת הוא בעיקרון השאיפה של כל בודהיסט. ניתוק מהעצמי ולחיות את הרגע, כמו שהוא
בלי פילטרים ובלי כלום פשוט לשהות ברגע. זה ברכה וקללה.
כי מצד אחד את יכולה להיות הכל מצד שני כלום, והכל בידיים שלך.
בשביל להכיר את עצמך את צריכה לייצר איזהשהו מונולוג פנימי עם עצמך, אפילו אם זה לא מרגיש לך כמו עצמך, תיצרי דמות ותתחילי לדבר איתה, ככה את הופכת את עצמך לחברה של עצמך. תזכרי לא ליפול למה שרוב האנשים נופלים אליו ולטעות שהקול הזה הוא את. הוא שם בשביל האווירה. הוא יכול לשפוט אותך, אבל תזכרי שהוא לא את.
תהני

יכול להיות שהרצון שלך הוא פשוט להרגיש אהובה או מוערכת ולכן את עושה כל מה שצריך כדי לקבל את זה מהחברה וכשאין מי שיראה את פשוט עבדת את הסיבה לעשות.

זה בעיה שקיימת אצל רוב האנשים ברמה כזו או אחרת.

הפתרון אליה הוא להבין שהרגיש נאהב ומוערך זה לא מטרה אלה אמצעי למימוש העצמי.
המטרה היא לממש את עצמך, לנצל את היכולות שלך ולהביא טוב ואושר לעולם. כך לדעתי לפחות.
אחד הדברים שעוזרים לנו להתמיד ביעד הזה זה פידבקים מהחברה.
אבל להתמסר לפידבק זה אומר להשאיר את האני תלוי בחברה וזה הרגשה לא טובה כמו שאת רואה

תהיה עצמך ושים זין על מה שאחרים חושבים.
זה הסוד, פשוט לא חושבים על מה שאחרים חושבים או יגידו פשוט עושים מה שטוב לך לפי איך שאתה מרגיש