למה זה כל כך קשה להיות אותנטי?

תמיד כשיש קבוצה שמדברת מסביבי אני לא אומרת כלום. אני לא מתביישת או מפחדת שישפטו אותי, פשוט אין לי דחף להגיד כלום. אבל אז אנשים מתחילים לחשוב שאני כן, ומנסים לעודד אותי להשתתף. אז אני מזייפת התלהבות וחברתיות שאין לי ומנסה להשתתף בשיחה, אבל אני תמיד מרגישה שאני מעמידה פנים. שאני לא מדברת מהלב. שאני לא רוצה להגיד שום דבר מהדברים שאני אומרת. פשוט אין לי התנהגות שבאה טבעי. מה אני יכולה לעשות?