איך מתמודדים בפרידה עם הדחף לדעת מה עובר על האדם השני כל הזמן?

תאמצי חתול
או שני חתולים
או שלושה
או 54.
זו פשוט חיה שמחליפה כל דבר
אוכל
מים
אוויר
בגדים
את הרצון לפגוש את הציוויליזציה בחוץ

מניסיון

זה קשה בטירוף, באמת.
אבל כל פעם שאת מתאפקת את מחזירה שליטה לעצמך.
תזכירי לעצמך: את לא צריכה לדעת מה קורה איתו, את צריכה לדעת מה קורה איתך. ❤

איזו תשובה יפה תאיר.
תיזכרי שהיו לך חיים לפני הבן אדם הזה ושכדי שתוכלי להחלים את לאו דווקא צריכה לשכוח מזה, את צריכה להבין מזה מה את צריכה להמשך הדרך שלך ומה הבנת מהחוויה הזו, ורק אז תוכלי לעבור מהמחשבה הזו עליהם. תביני שיש מישהו אחר שיציע לך את כל מה שאת צריכה מבלי לבקש אפילו. הם היו בחיים שלך וזה היה נחמד או שלא ועכשיו הזמן להתרכז בעצמך.

אוי די אני מזדהה

בהתחלה מתחרפנים עד שזה עובר
הזמן עושה את שלו

מה שעזר לי להתמודד עם אותה הרגשה אחרי כמה שנים זה להיות מודעת שאם היית ממשיכה להתעניין בעולם של בן אדם שנפרדת ממנו, את לא הזאת שיכולת להתקדם בחיים, תדמייני לעצמך שמה שהחלים אותך בעבר נהפך לרעל בהווה, וככל שאת מנסה להתקרב או אפילו לחשוב על הרעל הזה, ככה את מקרבת את עצמך למשהו שיכול לפגוע בך נפשית...
מה שעוד עזר לי להתמודד ולא לחשוב על מה שעובר אצל מישהי שאהבתי פעם (לא היינו ביחד אבל כן דיברנו וזה היה משמעותי בשבילי), זה פשוט להיזכר מה יש אצלי, ומה אין אצלה ולא יהיה אצלה, תדמייני ותזכרי בדברים שהם משעממים אצלו, או פשוט דברים שהם לא כל כך מעניינים אותך ולא משמעותיים עבורך, גם לא בקטנה...

עכשיו תדמייני את עצמך באותם נעליים כמוהו, את יודעת מה היית מרגישה? שאת מנסה לחיות חיים שהם לא מאפיינים אותך באמת, לחיות חיים של מישהו אחר זה לוותר על החיים שלך, תמיד תזכרי שאורך חיים של מישהו אחר בחיים לא יהיו יותר טובים משלך, לחיות את החיים שלך זה בריא ומשחרר

יש לי אחלה פתרון- לחזור

לפי החוויה שלי הדבר היחיד שעוזר זה זמן. לא משנה מה ניסיתי רק הזמן שעובר וככה הגעגוע הפרנויה פוחתת לאט לאט

צחוקים נפרדתי לפני 5 דקות

פשוט תהני מהחיים

להיות בהווה.

בכללי לכל סיטואציה

פותחים בדוי ועוקבים