למה אין אנשים נורמלים אנשים שאפשר לפרוק איתם ובאמת מבינים רוצים לעזור ואם יש אז למה אני לא מכירה אותם

כמה פעמים שסיפרתי לאמא שלי דברים היא אומרת שטיות כאילו ממש היא נחמדה והכל אבל יש לה קטעים כאילו את בוכה מולה ואז היא הולכת אומרת תודה רבה לך שאת עושה לי מצפונים כאילו מה אמרתי לך לא אמרתי כלום רק בכיתי בחדר וגם אנשים שאני פורקת איתם זה תמיד מרגיש כזה שזה מתוך סקרנות ולא באמת מתוך הרצון לעזור