22 תשובות
את לא צריכה לשמור נגיעה מאח שלך
זה אח שלך
שואל השאלה:
אני כן
אני כן
אנונימית
העונש עליו כי הוא זה שמכשיל אותך
את לא צריכה לשמור נגיעה מאח
שואל השאלה:
אוי אני לא
אוי אני לא
אנונימית
לא שומרים ממשפחה..
שואל השאלה:
איך לדעת אם אני כן או לא צריכה
איך לדעת אם אני כן או לא צריכה
אנונימית
את יודעת שמאח את לא צריכה לשמור נגיעה כן? משפחה גרעינית מותר
עם אחים ביולוגיים לא צריך לשמור נגיעה
אני גם שומרת נגיעה אבל נוגעת באחים שלי
אני גם שומרת נגיעה אבל נוגעת באחים שלי
היי יקרה.
את לא צריכה לשמור נגיעה ממשפחה גרעינית:
אבא, אח, ילד.
וזה וודאי. אשריך❤
את לא צריכה לשמור נגיעה ממשפחה גרעינית:
אבא, אח, ילד.
וזה וודאי. אשריך❤
שואל השאלה:
וואו תודנ לא ידעתי
וואו תודנ לא ידעתי
אנונימית
אין שום בעיה לא לשמור נגיעה מאח
באהבה. אם יש לך עוד שאלות מוזמנת תמיד לפנות אליי לפרטי❤
שואל השאלה:
אם אתם כבר פה . בנות איך אני יכולה לשמור על הצניעות שלי בבית ספר לא דתי . (אני לא רוצה לעבור) . נגיד שיעורי ספורט
אם אתם כבר פה . בנות איך אני יכולה לשמור על הצניעות שלי בבית ספר לא דתי . (אני לא רוצה לעבור) . נגיד שיעורי ספורט
אנונימית
כל הכבוד על הרצון
אין צורך לשמור נגיעה מאח שלך ומאבא
ואם את רוצה להיות בטוחה את יכולה לחפש את השאלה בגוגל או לשאול בקו הלכה
אין צורך לשמור נגיעה מאח שלך ומאבא
ואם את רוצה להיות בטוחה את יכולה לחפש את השאלה בגוגל או לשאול בקו הלכה
^היא לא צריכה לשאול בקו ההלכה, אני דתיה ויודעת מה ההלכה.
^^ לגבי שיעורי ספורט.. את יכולה לקנות חצאית נפנף (קצרה רחבה) ולשים מעל הטייץ
לא ראיתי את התגובה שלך
אני גם יודעת את ההלכה, חשוב שתדע שהיא יכולה לקבל מענה גם מקו הלכה
אני גם יודעת את ההלכה, חשוב שתדע שהיא יכולה לקבל מענה גם מקו הלכה
לגבי שמירת נגיעה עם אחים, אבל אסור מגע של חיבה. כלומר אסור נשיקה/חיבוק
זה עליו לגמרי. אגב, באחיך מותר לגעת במקומות בגוף שאינם צנועים. ומותר לו לשמוע את השירה שלך אחותי. אלא אם כן הוא דבר שבקדושה שאז אסור לו לשמוע
ראשית כל עלי להבהיר שלא הוסמכתי להוראה ואין לקחת דברי הלכה למעשה, אלא יש לשאול פוסק מוסמך.
למעשה גם אחים אסורים באיסור נגיעה בחיבוק ונישוק- "המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם, כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, אף על פי שאין לו שום הנאה כלל... דבר איסור הוא..." (שו"ע אבה"ע סי' כא סע' ז')
ואיסור נגיעת חיבוק ונישוק, היא הנקראת בהלכה נגיעת חיבה, הוא עצם האיסור עליו מדברים בשמירת נגיעה, כי נגיעה סתמית בלא חיבה אינה אסורה בשום אדם מלבד בזוג נשוי בעת שהאישה נידה (ולכן מותר לנסוע באוטובוס, אחרת זה היה אסור, כי ספק דאורייתא לחומרא... אולי היה שייך להקל מצד שזה מחלוקת אם איסור נגיעת חיבה באישה נידה שאינה אשתו דרבנן או דאורייתא, למרות שבעריות הדין הוא לחומרא גם בדרבנן משום מילתא דעריות, ומחלוקת אם נידה מאיסורי עריות אם לאו...).
ומשמע שם שאפילו בלא הנאה אסור, כלומר שאפילו לפוסקים שסוברים שכל מה שנאסר בנגיעה באדם אחר היא נגיעה דרך תאווה (היינו נגיעה עם כוונה מינית או אפילו יותר מסתם דבר חברי) בדווקא אבל נגיעה בלא תאווה (וכגון לחיצת יד או נתינת כיף), לכאורה באחים יש להחמיר אפילו יותר משאר אדם בזה, החל מכשהבת הגיעה למחזור הראשון שלה, וכל מה שהותר הוא רק באמא או סבתא וכדו', אך לא באחים.
והדבר הזה תלוי במחלוקות על גבי מחלוקות, פה הצגתי רק שניים מהם אבל יש לפחות 4-5 מחלוקות שאני יכול לחשוב בדבר מבלי שאני בקיא במיוחד בהלכה, לגבי גדרי נגיעה וגדרי נידה וגדרי קרבה ומחלוקות לגבי דין 'ספק דאורייתא לחומרא' ו'ספק דרבנן לקולא' וגדרי עריות, וכל זה עוד לפני שנכנסים למחלוקות בכללי הפסיקה. אז יפה אמר מעלי האחד שכתב לשאול את קו ההלכה, כי אני כילד יחיד שאפילו עם קרובי משפחה בקושי נפגש מעולם לא הייתי צריך להסתבך עם הלכות כאלו בעצמי.
אמנם מ"מ לגבי מה שהוא נוגע בך כך, א- נראה שזו לא נגיעת חיבה אלא נגיעת עצבים, ואם זה לא באופן חברי לכאורה אין בזה באמת איסור אפילו בין אחים.
ב- גם אם היה זה איסור, את אנוסה בדבר (וגם באונס, יש מחלוקות אם זה פטור לגמרי או פטור ואסור, או שזה כמו 'מתעסק', וגם בדין 'מתעסק' יש מחלוקות אם הוא נחשב לאיסור ברמה נמוכה יותר משאר איסורים או שהוא היתר גמור, וכן עוד ועוד מחלוקות שאפשר להמשיך להעלות אותם עוד ועוד, אלפים ורבבות רק על דין בודד זה, ואני לא מגזים, מי שחושב שהלכה זה דבר פשוט כי ככה למדו אותו בבית, צריך לבדוק אם הוא חי בסביבה דתית או בסביבה בעלת אורח חיים דתי).
ודבר נוסף, כלל גדול הוא שאין לסמוך בהלכה על שום אדם שאינו פוסק, כי זה בכלל גדר איסור פסיקה קודם שהגיע אדם להוראה, וכמו שמובא בשו"ע יו"ד סי' רמ"ב שעליו נאמר 'ועצומים כל הרוגיה' והוא נקרא רוצח המונים (ועל כן אני מקפיד לכתוב בראש פסקה תמיד שאחן לסמוך עלי הלכה למעשה, שראיתי בשו"ת פסקים ותשובות יו"ד באופן השני בדבריו שהתיר לכתוב פסקה הלכתית לאדם שאינו פוסק אם מזהיר באופן בולט שלא לסמוך עליו להלכה משום שאינו פוסק), וכן על דברי שלי אסור לסמוך כלל (וכן על הורים, או מלמדים בבתי ספר ותיכונין ותלמודי תורה וכן רבנים בישיבות וראשי ישיבות שלא הוסמכו להוראה), כי אני ככל האדם פה, לא פוסק ולא נעליים. אדם יכול לטעון שהוא אפילו רב בית כנסת או ראש קהילה ואפילו ראש ישיבה גדול, אבל אם לא הוסמך להוראה דבריו אינם כלום בעת שנוגעים להלכה, ורק במוסר דבריו יכולים להיות יפים לאוזן בעלמא.
למעשה גם אחים אסורים באיסור נגיעה בחיבוק ונישוק- "המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם, כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, אף על פי שאין לו שום הנאה כלל... דבר איסור הוא..." (שו"ע אבה"ע סי' כא סע' ז')
ואיסור נגיעת חיבוק ונישוק, היא הנקראת בהלכה נגיעת חיבה, הוא עצם האיסור עליו מדברים בשמירת נגיעה, כי נגיעה סתמית בלא חיבה אינה אסורה בשום אדם מלבד בזוג נשוי בעת שהאישה נידה (ולכן מותר לנסוע באוטובוס, אחרת זה היה אסור, כי ספק דאורייתא לחומרא... אולי היה שייך להקל מצד שזה מחלוקת אם איסור נגיעת חיבה באישה נידה שאינה אשתו דרבנן או דאורייתא, למרות שבעריות הדין הוא לחומרא גם בדרבנן משום מילתא דעריות, ומחלוקת אם נידה מאיסורי עריות אם לאו...).
ומשמע שם שאפילו בלא הנאה אסור, כלומר שאפילו לפוסקים שסוברים שכל מה שנאסר בנגיעה באדם אחר היא נגיעה דרך תאווה (היינו נגיעה עם כוונה מינית או אפילו יותר מסתם דבר חברי) בדווקא אבל נגיעה בלא תאווה (וכגון לחיצת יד או נתינת כיף), לכאורה באחים יש להחמיר אפילו יותר משאר אדם בזה, החל מכשהבת הגיעה למחזור הראשון שלה, וכל מה שהותר הוא רק באמא או סבתא וכדו', אך לא באחים.
והדבר הזה תלוי במחלוקות על גבי מחלוקות, פה הצגתי רק שניים מהם אבל יש לפחות 4-5 מחלוקות שאני יכול לחשוב בדבר מבלי שאני בקיא במיוחד בהלכה, לגבי גדרי נגיעה וגדרי נידה וגדרי קרבה ומחלוקות לגבי דין 'ספק דאורייתא לחומרא' ו'ספק דרבנן לקולא' וגדרי עריות, וכל זה עוד לפני שנכנסים למחלוקות בכללי הפסיקה. אז יפה אמר מעלי האחד שכתב לשאול את קו ההלכה, כי אני כילד יחיד שאפילו עם קרובי משפחה בקושי נפגש מעולם לא הייתי צריך להסתבך עם הלכות כאלו בעצמי.
אמנם מ"מ לגבי מה שהוא נוגע בך כך, א- נראה שזו לא נגיעת חיבה אלא נגיעת עצבים, ואם זה לא באופן חברי לכאורה אין בזה באמת איסור אפילו בין אחים.
ב- גם אם היה זה איסור, את אנוסה בדבר (וגם באונס, יש מחלוקות אם זה פטור לגמרי או פטור ואסור, או שזה כמו 'מתעסק', וגם בדין 'מתעסק' יש מחלוקות אם הוא נחשב לאיסור ברמה נמוכה יותר משאר איסורים או שהוא היתר גמור, וכן עוד ועוד מחלוקות שאפשר להמשיך להעלות אותם עוד ועוד, אלפים ורבבות רק על דין בודד זה, ואני לא מגזים, מי שחושב שהלכה זה דבר פשוט כי ככה למדו אותו בבית, צריך לבדוק אם הוא חי בסביבה דתית או בסביבה בעלת אורח חיים דתי).
ודבר נוסף, כלל גדול הוא שאין לסמוך בהלכה על שום אדם שאינו פוסק, כי זה בכלל גדר איסור פסיקה קודם שהגיע אדם להוראה, וכמו שמובא בשו"ע יו"ד סי' רמ"ב שעליו נאמר 'ועצומים כל הרוגיה' והוא נקרא רוצח המונים (ועל כן אני מקפיד לכתוב בראש פסקה תמיד שאחן לסמוך עלי הלכה למעשה, שראיתי בשו"ת פסקים ותשובות יו"ד באופן השני בדבריו שהתיר לכתוב פסקה הלכתית לאדם שאינו פוסק אם מזהיר באופן בולט שלא לסמוך עליו להלכה משום שאינו פוסק), וכן על דברי שלי אסור לסמוך כלל (וכן על הורים, או מלמדים בבתי ספר ותיכונין ותלמודי תורה וכן רבנים בישיבות וראשי ישיבות שלא הוסמכו להוראה), כי אני ככל האדם פה, לא פוסק ולא נעליים. אדם יכול לטעון שהוא אפילו רב בית כנסת או ראש קהילה ואפילו ראש ישיבה גדול, אבל אם לא הוסמך להוראה דבריו אינם כלום בעת שנוגעים להלכה, ורק במוסר דבריו יכולים להיות יפים לאוזן בעלמא.
באותו הנושא: