אני ממש רוצה לשמור נגיעה אבל וואי זה קשה מידי

אני כ"כ מבין את ההרגשה שלך.כל הכבוד על עצם החשיבה הזו! הרצון להתקדש!
אבל חשוב להבין משהו,מה שאת אומרת.. זה בעצם עצת היצר.." זה קשה מדי, זה ליותר מדי זמן, זה מעצבן"
אבל נסי להפוך את המחשבה, להביט בצדדים החיוביים של זה.
זו מצווה כ"כ טובה שהשכר עלייה הוא ישירות בעולם הזה.. זה לנקות את עצמך מטומאה ולשמור על עצמך למגע רק עם בעלך, באופן טהור.
נכתבו הרבה דברים על זה, אז אין צורך שאכתוב על זה הרבה..רק הייתי ממליץ לך לקרוא על הנושא או לדבר עם מישהי שמבינה בנושא, זה יחזק אותך.
דבר נוסף לא צריך לעשות הכל בבום, לאט לאט מוסיפים בקודש.

שואל השאלה:
תודה

שואל השאלה:
זה מרגיש ממש רחוק מימני כי גם בצניעות אני לא משו אבל אני באמת רוצה

מרגיש לך ככה, כי יש לך משו שמונע ממך, יש לך יצר שרוצה שתרגישי רחוקה.
אבל זה מגדל קלפים, זה מדומיין.
באמת את הכי קרובה לזה, זה חלק ממך. החטאים אם כבר הם רחוקים ממך, לא שייכים אלייך!
אבל זו תחושה לגיטימית, אבל אל תוותרי על הרצון שלך. תממשי אותו לאט לאט.

שואל השאלה:
בעזרת ה' מקווה

את יכולה(:

שואל השאלה:
אבל כאילו אם אני חושבת על זה למה שמישהו ששומר נגיעה בעצם ירצה אותי? אני מקללת אני לא איזה צדקת אופ

אולי כדאי שנעבור לפרטי?

שואל השאלה:
טוב . אבל אני צריכה כבר ללכת לישון אני מתה מעייפות

לא חייב עכשיו.
לילה טוב (:

שואל השאלה:
תודה לילטוב

יוו זה באמת קשה אבל אם את רוצה אז תתחילי ההמשך יהיה יותר קל

אשמח שתשלחי לי הודעה בפרטי (:

אם זה כל כך קשה לך השכר יהיה הרבה יותר גבוה. תחשבי על זה

את מחדירה לעצמך שאת לא תצליחי וזה קשה
תתחילי מלחשוב חיובי

שואל השאלה:
תודה רבה ❤

את מתארת רצון חזק ועמוק לאידיאל הזה, ואם הבנתי נכון זה עדיין לא פרקטי או מעשי בשבילך. והרצון הזה כנראה מבלבל ואולי מחליש אותך, כי כמה שהוא בוער חזק, את גם מבינה כמה הוא אולי רחוק ממך, כמה יש פערים בין אורח החיים שלך עכשיו (לבוש, התנהגות וכו) לבין האידיאל הזה. מתארת לעצמי כמה זה טורד אותך, כמה זה לא נותן לך מנוחה, מייאש אותך...

הרצון האמיתי הזה, זה אולי הקול של הנשמה שלך, שבאמת רוצה לבטא את עצמה ולעשות טוב. תחבקי את הקול הזה, תעריכי אותו, אל תבטלי אותו בגלל הפערים והמרחק בין הרצון לבין המציאות.. זה יכול לייאש, אבל תנחמי את עצמך שאת עדיין לא שם בכלל.. אם היית במערכת יחסים, היית יכולה לעשות צעד קטן בתוך הנושא הגדול הזה של שמירת נגיעה. להתקדם ולקחת על עצמך משהו קטן יחד עם הבנזוג, כל פעם עוד קצת, עד שהיית מרגישה מסופקת. אבל כרגע זה תיאורטי, אז פשוט קחי לך את הזמן לטפח את הקול והרצון הזה, ואם בא לך, תבדקי איפה הוא יכול להיות לך רלבנטי עכשיו. אולי יש תחום מסויים בו היית רוצה מעצמך יותר, ואת יכולה כבר עכשיו להתקדם בו..

שאיפות זה הדלק והמנוע, כ"כ חשוב שהן תהיינה, אבל אל תיתני להן להפיל ולייאש אותך. זה בסדר, ממילא אלוקים לא באמת מצפה מאיתנו לקיים הכל בצורה מושלמת כל הזמן, הוא הרי ברא אותנו, הוא יודע שזה לא ככה. הוא רוצה שנתכוון, שנשתדל כל פעם לעשות עוד קצת בתחום האפשר. יש דברים שהם מעל נקודת הבחירה, וככה זה. שעם כל הרצון הבוער, אני לא באמת יכולה להחליט שאני בדרגה גבוהה יותר מאיפה שאני באמת נמצאת. זאת עבודה קשה לאזן בין ההכרות עם עצמך לבין השאיפות שלך, וכמה ואיך אפשר לשלב אותם לאט לאט.

בהצלחה ענקית. חיבוק גדול בינתיים :)

אין דבר עומד בפני הרצון

הדרך הכי טובה היא ללמוד את הכתבים שדורשים (מדברים) על עניין הצניעות, נידה וכו'.
ספרי הלכות, משניות, ספרי מוסר...
זה נכון לגבי כל דבר שרוצים להתחזק בו.

אני ממש מבינה אותך... אני התחלתי לשמור נגיע שנה שעברה ושמרתי את זה בסוד כי המשפחה לא רוצה
בהתחלה זילזלתי המצווה הזאת בכזה "אוי נו זב בטח בשביל שלא נעשה סקס עד החתונה, סתם שטויות" ואז התחלתי לחקור את המצווה *בשביל להראות זלזול בה*. והבנתי שיש למצווה משמעות יותר עמוקה.
אם מישהו באמת, באמת ירצה אותך- הוא יקבל אותך גם אם הוא לא יכול למזמז אותך כשבאלו. ואם את עדיין תרצי אותו והוא עדיין ירצה אותך- שמירת נגיע תהפוך לשיקוי אהבה הכי טוב בעולם.
וכן, זה קשה. אבל את מסוגלת לעמוד בקושי הזה.
אלוקים לא יבקש ממך משהו שאת לא מסוגלת אליו. וכל מה שהוא אומר לנו לעשות- זה לטובתנו!!
זה כמו שאמא תגיד לתינוק לא לאכול כל היום ממתקים, אבל זה לטובתו בסופו של דבר. תחשבי על זה ככה.
בהתחלה, את מסוגלת:)

שואל השאלה:
תודה רבה . אתם מעודדים ממש. באמת תודה!!!