למה אני רוצה להיות מאובחנת בהפרעה נפשית?

צומי

אנונימית

אני חושבת שאת פשוט רוצה ודאות לגבי מה שאת מרגישה
למרות שדווקא אחרי שאובחנתי הרגשתי יותר מבולבלת

כן כי זה מביא קצת הרגשה ייחודית ומורכבת, מבין אותך. אבל תאמיני לי שברמת העיקרון את לא רוצה

קודם כל הבלבול יכול להיווצר אולי ממשהו שחווית לאחרונה וזה גורם לך לפקפק בעצמך. ממליץ
להתייעץ עם חבר/ה או סתם מישהו ניטרלי ולשפוך קצת מה שעובר עלייך.

אני חושבת שאת בתקופה פחות טובה ורוצה לטפל בעצמך ובגלל זה את חושבת שיש לך הפרעה נפשית, יכול להיות שבאמת יש לך ויכול להיות שאת פשוט רוצה לטפל בעצמך ושלא טוב לך נפשית, את יכולה לנסות לבקש טיפול דרך הקופ"ח שאת נמצאת בה וזה פחות כסף משמעותית אם בכלל

כי לרצות להיות "חולה" או לרצות תשומת לב זאת חלק מהפרעה נפשית ובעיה קיימת.

אין כזה דבר "צומי", לרצות תשומת לב ולהקצין דברים בשביל תשומת לב זאת חלק מהפרעה ומבעיה.

כנראה היו לך הרבה חוויות בחיים שלא הרגשת בהם שהרגשות שלך או הבעיות שלך חשובות ותמיד התעלמו מהם, אז זה מתבטא ככה.

שואל השאלה:
נטולת רגש במה את מאובחנת אם אפשר לשאול?

אני חושבת שרוב האנשים בתגובות לא יודעים על מה הם מדברים כי כנראה הם לא התמודדו עם משהו כזה בעצמם או חקרו על זה.

אין כזה דבר "סתם" לרצות תשומת לב. גם לרצות תשומת לב זאת חלק מבעיה קיימת

^^^דיכאון קליני וחרדה חברתית
היה גם חשד להפרעת אישיות אבל עד גיל 18 לא מאבחנים את זה כי המוח לא התפתח מספיק או משהו

לא זה לא חיים שלי. שום בן אדם בריא לא ירצה להיות חולה.

תחקרו את הדברים האלו לפני שאתם מגיבים בביטחון כזה

הדברים האלו לא עובדים ככה
טבע האדם לא עובד ככה
מוזמנים לחקור את הדברים האלו אם זה באמת מעניין אתכם

אבל אם לא אז פשוט תאמינו ל מה שנוח לכם וזהו
אני לא יכולה לשנות אתכם

^^bpd זאת הפרעה באישיות ולא הפרעת אישיות לפי הdsm5 ככה שמי שאמרה שהפרעות אישיות אי אפשר לאבחן עד גיל 18 צודקת.

תלמדי תואר ראשון בעבודה סוציאלית ואז תלמדי, לא לחנך אותי תודה .

אנונימית
לא הגבתי לך ולא דיברתי אלייך
לא סתרתי את מה שאת אומרת
הגבתי את דעתי לפי מה שמתואר בפןסט ולפי איך שהיא כתבה ותיארה את המצב.

שואל השאלה:
קודם כל אני מצטערת אבל למה את שופטת אותי כל כך מהר? איך את יודעת מה אני עוברת? איך את יודעת מה אני מרגישה? אני כרגע לא באמת יודעת מה זה ואני לא חושבת שאני אלך להתאבחן, אבל גם אם אני לא אהיה מאובחנת זה לא אומר שאת צריכה לבטל את הרגשות שלי ושל כל בן אדם אחר. אני מצטערת אם את עוברת משהו אבל בבקשה תנסי לראות אותי קצת

שואל השאלה:
את אמרת שאני רק רוצה צומי ושאני עושה את זה רק מהסיבה שאין לי מושג איך לחיות ככה הכל טוב פשוט בבקשה תביני למה התכוונתי

שואל השאלה:
כן אבל זה מה שאני מנסה להבין כבר הרבה זמן אבל ממש כיף לי עם ההרגשה הזאת של העצב אני לא רוצה שהיא תילך אני צריכה אותה

שואל השאלה:
אני לא יודעת
חשיבה עמוקה? אני מוזיקאית גם ואני מאוד רוצה להיות זמרת ולכתוב שירים ממש עמוקים רגשניים ואני חושבת שההרגשה הזאת עוזרת לזה וגורמת לי להרגיש חכמה ומחוברת יותר עם עצמי
ראיתי מישהו שאומר שיכול להיות שאני ההרגשה הזאת כל כך מוכרת לי שאני פשוט אוהבת לחזור עליה ולהישען עליה בכל פעם

אם את סטודנטית לפסיכיאטריה או פסיכולוגיה, רוב הסיכויים שאבחנת את עצמך בכל המחלות הפסיכיאטריות שיש, זה משהו מוכר וידוע אצל סטודנטים למקצוע. עובר מאוד מהר. גם תלמידים צעירים נוהגים לקרוא חומר בנושא הפרעות נפשיות ולאבחן את עצמם באבחוני שווא רבים. הייתה לי ילדה מאוד חכמה שעבדתי איתה ואבחנה את עצמה בדיכאון מאג'ורי. הורדתי אותה מזה בחצי שעה כשעברנו על הסימפטומים לפי הספר אבחון של הdsm . אם את מחפשת להתאבחן, או שממש משעמם לך בחיים, או שקראת חומר פסיכיאטרי, או שאת מרגישה שיש משהו שונה בדרך החשיבה שלך ואת רוצה לבדוק. בכל מקרה אם את מצליחה לנהל יום, להחזיק חברים וחברות טובות סביבך ולהתנהל באופן יעיל. רוב הסיכויים שמדובר בשווא

כי את מרגישה גרוע, ואת רוצה אחד מ2 או אישור שזה הפרעה עם שם ולא סוג של "אשמתך"
(אבל זה לא עוזר, גם אם אין שם לזה זה לא הופך לאשמתך, וגם אם יש לזה שם תירוצים מוצדקים לא יעזרו לך, מה שכן זה יכול להגביר עזרה מההורים אבל עדיין מי שיצטרך לעזור לעצמך יהיה את)
או שאת מחפשת להבין מה זה, כי הלא ידוע הוא הכי מאיים, כשיש שם יודעים מה זה לפחות.
(ואת מרגישה שמשהו לא בסדר, זה יכול להיות תחושה מוגזמת אבל זה מה שאת מרגישה ולכן את מחפשת לזה שם מוכר)

אני ההפך אבחנו אותי בדברים בכלל לא נכונים