פריקה בקשה כנסו

שואל השאלה:
אנלא שושותה
לא אוהבת לשתף תהורים
פסיכולוג-מפחדת להתחיל עם זה

אל תשתי סתם חרא זה היה בצחוק נראלי..
בסדר ככה זה מפחיד תבקשי לנסות אולי זה יעזור

זו תחושה מגעילה ואני מכירה אותה מקרוב.
מה שאני עושה במצבים כאלו זה דבר ראשון מכילה את זה, ואומרת לעצמי שכמו שהתחושה הזו הגיעה ככה היא תעבור ושזה הגיוני להרגיש ככה.
דבר שני אני מנסה להעסיק את עצמי במשהו גם אם ממש לא בא לי לעשות אותו כי עצם העשייה מפרישה אנדרופינים שמאוד משפיעים על מצב הרוח.
להשאר במיטה בדכאון רק מכניס אותך ללופ.

ועוד דבר שאני ממליצה לך זה גם אם את לא מאמינה בזה - תגידי לעצמך שאת תצליחי, ושאת תמצאי מישהו שתהייה ביניכם הקשבה הדדית.

אלו דברים שעזרו לי וזה לא סתם עצות ריקות.
וכמובן אם תרצי לפנות אליי בפרטי אני פה בשמחה

שואל השאלה:
תודה❤

אנחנו בני אדם וזה הגיוני לא להיות בשיא שלנו כל הזמן.
אבל הדבר הכי חשוב זה לא להלקות את עצמך על זה, כי לא עשית שום דבר רע שמגיע לך גם להרגיש ככה וגם להאשים את עצמך במה שאת מרגישה.

ריל שיט
אמ לכי לפסיכולוג או לאמא
או לאלכוהול

סעמק אני כל כך מבין אותך

אם את צריך לדבר אם מישהו אני פה

הי אני התחלתי עם פסיכולוגית כל עוד זה לא פגיעה עצמית היא לא מספרת מה שעובר בחדר והכי טוב לכתוב הודעה עם לא בא לך פנים מול פנים לאמא ומה שעובר שאת רוצה פסיכולוג

אני פה בשבילך

ואני יודע שזה לא קשור לשאלה אבל ראיתי שכתבת במקום אנונימית "להיות לסבה זה לא כיף" וזה ממש הצחיק אותי אז אמ כן

אני מבין לגמרי, אם את רוצה לדבר/לפרוק מוזמנת תמיד לכתוב לי בפרטי, אני אשמח לעזור. ותנסי לדבר אולי על איך שאת מרגישה עם חברים/מישהו שאת מכירה טוב וסומכת עליו, הם אולי לא יכולים לעזור אבל לפעמים רק לומר את זה למישהו יכול להקל קצת