פריקה בבקשה כנסו (נאמנים בבקשה לא למחוק גם ככה קשה לי)

אני לא יודעת מה לעשות אני מרגישה כל כך רע

אני אדם מאוד חברותי וזורם
ככה תמיד הייתי
מההתחלה עד כיתה ו הייתי ממש עם ביטחון ואז הוא ירד בכיתה ו כל פעם ניסיתי לקבוע עם הבנות בכיתה ואף פעם לא התאים אבל שאחרים קבעו כן מתאים
היו לי כמה שנים טובות בחברה
כבר לא
כל פעם שאני נמצאת בו כל חברה
בית ספר שירות לאומי מכללה בכל מקום אני לא מוצאת את עצמי חברתית וזה לא שאני יושבת בשקט ומצפה שהעולם יפנה אליי אני כן מנסה
אני רואה בנות במכללה שהתחברו כל כך שהן יודעות ימי הולדת נפגשות באות לחתונה אחת של השנייה
יש לי חברה דיירקשנית שיש לה טורט ובחיים לא שפטתי אותה ולא הסתכלתי על הקולות שיוצאים לה ישר התחברתי אליה והתלהבתי ממנה
מגניבה עם שיער צבעוני
והיינו באותה תקופה בקשר פצצה מאז כאילו הפכה לסנובית מצד אחד התבגרה והשתנתה מצד שני אותו אדם שנמצא בקשר עם החברות הישנות מימי המפגשים
ואני מנסה לחשוב מה לא בסדר בי
אני בקבוצה בפייסבוק של הדיירקשניות ואני כל כך מחפשת חברות שם כי יש לנו נושא משותף
ואני לא מצליחה
אני מתחילה קשר ואף אחד לא ממשיך אותו ואם אני מדברת איתו אני נכנסת לחרדה מה להגיד עכשיו? ואיך וכמה כי השיחה מתקדמת למקום יבש
מרוב שאין לי קשרים ומה שיש לי בא בנס אני לא יודעת לפתח קשרים
אם דיברתי עם מישהי והיה נחמד אני לא אדע איך לפנות אליה להמשיך שיחה יהיה לי מוזר להגיד אפשר את המספר שלך? או רוצה נדבר בווצאפ?
והכי כואב? הייתי במכללה היה לנו יום בסיום שנה שהיה חייב לבוא ואני פיזית הייתי רוח רפאים
עמדתי מאחורי בנות במעגל כי לא היה מקום מסביב וכל הזמן בפעילות לא שמו עליי לא הכניסו אותי למעגל לא שאלו אם בא לי לעבוד איתן
בנוסף שישבנו באודיטוריום ולא היה מקום ליד שורת בנות אז מישהי מתחתיי אמרה לבנות לבוא לשבת לידי
והן הסתכלו עליי וירדו כמה שורות למטה
אני לא מבינה מה דפוק בי?
יש עליי דוחה יתושים?
אני נושא טוב לצחוק?
אני מוזרה מדי?
אני לא לטעמם של אף אחד?
זה כואב לא להצליח להחזיק קשרים ולהיות רוח רפאים
לא מצליחה לראות את ההמשך בחיים (לא מתכוונת למות אומרת בכללי)
איך מתמודדים בלי חברים?
החלום שלי זה לטוס להופעה של הארי ולואי עם חברות אבל אין לי כאלה
החלום שלי לטייל עם חברה אחרי ההופעה של הארי ולשמור על קשר אבל אין עם מי
אני כבר לא יודעת איך להשיג חברים
כואב לי נמאס לי להרגיש דפוקה