אני חושבת שהייתי בדיכאון ועברתי את זה אבל עדיין נשארו לי "תסמינים" מה לעשות עם זה?

שואל השאלה:
כאילו אני לא מרגישה ככה תמיד עכשיו
אבל עדיין מידי פעם זה חוזר לי בקטנה כזה

^^המבחנים באינטרנט כל כך לא אמינים ולא אומרים שום דבר. את צריכה ללכת לאבחון אצל מאבחן מקצועי, מישהו שעשה כמה תארים והוכשר לזה ולא סתם ככה

מציעה לך לפנות לבן אדם מבוגר, זה באמת הכי טוב. לבד אין לך הרבה מה לעשות עם זה, לפנות למישהו יכול לספק לך עזרה או אבחון. זה הכי הכי טוב שיש

שואל השאלה:
אבל אין לי איך ללכת כי בשביל ללכת אני צריכה להגיד להורים שלי ואני לא כל כך רוצה

את יכולה לפנות גם באינטרנט אבל הכי ממליצה לך למישהו בבית ספר. מדריכה בתנועת נוער, מורה שאת סומכת עליה, סייעת
תאמיני לי שיצא רק טוב מזה

^^בסוף אבחון הוא השלב הראשון להחלמה ואם לא אובחנת, זה יוריד לך אבן מהלב ויעזור לך להבין שלפעמים תקופה רעה היא לא בהכרח הפרעה בנפש

איזה תסמינים את חווה ?
תנסי להבין ממה זה נובע , מה הדפוס של ההתנהגות , האם זה קשור למשהו מסוים , מה עובר לך בראש שזה קורה .
יש מלא מאמרים ועצות באינטרנט שאת יכולה לקרוא ויכולים לעזור לך להבין איך אפשר לטפל בזה גם בלי להתייעץ עם פסיכולוג
אבל את צריכה להבין באמת מאיפה זה בא

שואל השאלה:
אבל מה זה תקופה זה כבר המון זמן ככה
ואין לי את מי לשתף אני פשוט לא מסוגלת לעשות את זה אני לא בן אדם שמשתף דברים שהוא מרגיש זה פשוט קשה לי
חשבתי לשתף איזה מורה בבית ספר אבל אני לא מסוגלת לעשות את זה

שואל השאלה:
^^אין לי מושג מאיפה זה מגיע ניסיתי הרבה להבין

^^את יכולה לשתף גם מורה בבית ספר או הורה או היועצת בבית ספר, מה שיעזור לך
אבל אני באמת מציעה לא להישאר עם זה לבד למרות כל הקושי

שואל השאלה:
אין אני לא מסוגלת לשתף מישהו אני לא מצליחהמ

תדברי עם מישהו שאת סומכת עליו, זה תמיד עוזר. גם חוגים או ספורט יכולים לשפר את המצב רוח שלך

האמת שאני ממליצה לך לשתף את המורה או מישהי בבית ספר שתעזור לך
אם לא מטפלים בזה זה יכול לגדול וחבל תנסי לטפל בזה בשביל עצמך
יכול להיות שזה גם סתם משהו שיחלוף אבל שווה שיהיה לך עם מי לדבר
אני יכולה להגיד לך שלי בבית ספר עשו תוכנית כזו והייתי יוצאת לכל מיני פגישות עם פסיכולוגית או משהו כזה אז תנסי

שואל השאלה:
אני לא יכולה לשתף מישהו כרגע זה לא מרגיש לי בנוח

שואל השאלה:
אבל אין לי כל כך את מי לשתף בזה
עשיתי כאלה באינטגרנט חוץ מזה בחיים שלי לא הרגשתי ככה

מה הכוונה בתסמינים? (דרך אגב, דיכאון זה לא משהו שעובר אבל אולי היית בהתקף דיכאון שעבר [ואת לא יכולה באמת לומר שהיה לך את זה אלא אם אובחנת בזה אז אני מציעה לך למצוא ביטוי אחר])

אל תאבחני את עצמך

שואל השאלה:
אוף מה אני עושה עם זה?
נעלמתם לי

היי יקירה,

אני מבין שקשה לך וכל הכבוד שאת משתפת!

בשביל לשנות את ההרגשה אני מציע לך לשנות את המקום שאת נמצאת בו: לצאת קצת מהבית לעשות פעילות ספורטיבית, או אחרת לצאת לבלות עם חברים וכו', הדברים האלו יכולים לעזור ולהקל.

הכי טוב שתדברי עם מישהו מבוגר שאת סומכת עליו אבל אם אין מבוגר שכזה, תוכלי לפנות גם לפנות באופן אנונימי לאחת מעמותות הסיוע:

לער"ן באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, במייל: ttps://sahar.org.il/email-assistance/
לעלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-9424062, במייל: [email protected]
בהצלחה!

היי לך,

נשמע שעברת משהו קשה, אולי דיכאון, ועכשיו את מרגישה שמשהו ממנו עוד נשאר איתך. אני יכול לדמיין כמה זה מתסכל, במיוחד כשנדמה שהצלחת לעבור את זה, אבל עדיין יש סימנים, תחושות, דברים שפשוט לא נעלמו.

אולי תוכלי לנסות לדבר עם מישהו, חברה קרובה או איש מקצוע, כדי להבין מה עובר עלייך. שיחה יכולה לעזור לעשות סדר, להרגיש פחות לבד..

אם התחושות האלו כבדות מדי, חשוב שתדעי שיש אנשים שמוכנים להקשיב ולעזור לך. את מוזמנת לפנות אלינו לעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), שמציעים אוזן קשבת ותמיכה באופן אנונימי. בנוסף, אנו זמינים בוואטסאפ במספר 055-9571399. את לא לבד.

שולח לך חיבוק חם וכוחות,
מתנדב סה"ר.