שאלה על דתלשים

דעתי על דתלשים שרובם גדלו בלי הבנה על היהדות אלא יותר כפייה ככה שמהגן המרדני הם חזרו בשאלה הרבה גם כנראה לא מספיק היו ביהדות ובאמונה חזקה בשביל שהיצר הרע לא ישב להם במוח ויגיד איך אצל החילונים אצלהם טוב יותר הם יותר חופשיים תראה לא קורה להם כלום זאת נטו דעתי לא בהכרח שזה נכון אבל אני חושבת שחזרה בשאלה נובעת או מכפייה של המשפחה על הדת בלי להסביר בכלל מה היא או פשוט נקודת חולשה באמונה

אני מכיר המוח דתל"שים שבאיזשהו שלב הבינו (לטענתם) שחרטטו אותם, ואני מכיר דתל"שים שפשוט לא יכלו לסבול את המצוות וכאלה. יש המון מכל הסוגים, יש הרבה מאוד דתל"שים...

שואל השאלה:
אתה חושב שיציאה בשאלה מעידה על משהו באופי/האישיות של הבנאדם?

^^^זה סתם לנסות להכליל באופן מאוד גס כי את לא מוכנה להתמודד עם זה שאנשים פשוט הפעילו את המוח שלהם והבינו שהעולם הדתי/חרדי זה לא הדבר הכי טוב בשבילם

מי הבטיח להם שהעולם החילוני טוב להם יותר?

אוי נו זה הרמה של הטיעונים שלך? באמת?

^^לא זה העניין שהכל דינמי יכול להיות שבגלל שלא טוב להם במקום אחד אז יהיה טוב באחר אבל אף אחד לא יכול להבטיח אתזה יכול להיות שהיה גרוע יותר בגלל שזאת לא הדרך שהם גדלו בה והיו רגילים אליה

זה טיעון כל כך חסר משמעות שאני יכול להלביש אותו כמעט על כל דבר. על בן אדם שרוצה לצאת מכת, על מישהו שרוצה לעלות למדינה כלשהי, על מישהו שרוצה לעבור מוסד לימודים, לעבור מקום עבודה, ליטרלי על כך שינוי בחיים את יכולה לשאול "אבל מי אמר ששם יהיה יותר טוב אה??"

אין לי כוח לא הבנת את הפואנטה תלמד לקבל דעות

שואל השאלה:
^^^^^אתה חושב שזה שיש לבנאדם עומק לא אומרנשהוא יכול להיות גם עצלן?

הדעה שלך פשוט מגוכחת, כמובן שאני מקבל את העובדה שזו דעתך

אני באמת לא חושב שאפשר להכליל, הבחירות של האדם מושפעות מהמון דברים, בעיקר מהשפעה של חוויות עבר וחינוך, לא נראלי אפשר להצביע על משהו ספציפי לכולם שגרם להם לצאת בשאלה

^^יש אנשים חרדים ודתיים ומאמינים וזאת הדרך שהם בוחרים בה להגיד שלחזור בשאלה זה להפעיל את המוח אז הבעיה אצלך

^^ברשותך, אני רוצה בקצרה להתייחס לטיעון "העצלן"

אדם שיוצא בשאלה הוא הכי רחוק מלהיות עצלן

הכי קל זה להישאר בחברה בה נולדת
איפה שהכל מוכר
איפה שהכל בטוח
בדרך שהחברים והמשפחה רוצים שתלך

^^כמובן שלא ציפיתי ממך לטיעון ענייני

לחשוב שכל מי שלא מסכים עם הדרך שלך הוא טמבל עצלן וטועה זו מחשבה כל כך רדודה ופשוט מעידה על עצלות אינטלקטואלית

אין עניין בדו שיח עם בן אדם שמתנגד מהתחלה וקורא למאמינים שטופי מוח במילים עדינות יותר

אה כן ועכשיו תכניסי לי מילים לפה. זה מדהים מה שאת מוכנה לעשות בשביל לא להתמודד עם דעות שונות משלך

אני חושב שיש כאלה ויש כאלה

שואל השאלה:
ולמה לדעתך זה קרה? מה המניע?
זו השאלה

בתור דתל"ש אני חושב שהסיבה הראשונה והשנייה הם אותו הדבר.
הבנתי שהדת לא עוזרת לי בחיים ורק פוגעת לי בהתפתחות ומצאתי שאני הרבה יותר מאושר מחוץ לדת.
וזה כמובן כשאני זוכר איך לחיות בתוך הדת נראה ויכול בכל רגע לחזור לחיי הדת כמו שאר המשפחה שלי, אבל בגלל שאני יודע להשוות בין שתי המקרים אז אני יודע שעדיף ללא.

או שהם לא מאמינים בדרך המצוות

בתור דתלש שפגש המון דתלשים אחרים, הייתי מחלק את הדתלשים לשתי קבוצות עיקריות, אלו שיצאו מתוך מחשבה, ואלו שפשוט נמשכו לאורח החיים החילוני לאט לאט עד שהפכו לחילונים.
הקבוצה הראשונה חכמה לדעתי יותר מהממוצע באוכלוסייה, יש בה יותר חשיבה מתודית וביקורתית, יותר אומץ לחשוב אחרת והיא אינה עצלנית בכלל. דתלשים הם הבסיס להגות החילונית בארץ, הרבה מאוד מההוגים היהודים הגדולים ביותר היו דתלשים, בטח בדורות הקודמים. מי שפגש מספיק דתלשים, יודע שהרבה מהם מצטיינים ונמשכים לפילוסופיה, ספרות, מתמטיקה ונושאים דומים. ביאליק, אחד העם, ברנר, ברדיצ'בסקי, יורם יובל, יוסף אגסי, פאקינג שפינוזה, גורדון, כל אלה דתלשים.

כל האופציות יכולות להיות נכונות
חוץ מההסבר הראשון, אין קשר ללקיחת דבר כמובן מאליו יותר הגיוני שהם פשוט לא רואים בזה הגיון

וזה למה קישרתי בין האופציה הסיבה הראשונה והשנייה. החיים אינם מובנים מאליהם ויש כל כך הרבה שאפשר להשיג. חבל להשקיע מאמץ עבור תגמול ל'עולם הרוחני' שלא באמת קיים ולגרום לעצמך לסבל וכאב בגלל 'חטאים' שספר עתיק ולא רלוונטי מאשים אותך בהם.
זה מאד פשוט, הרבה יותר מתגמל להשקיע בעולם הזה שאנחנו כבר חיים בו ולעשות את המיטב כדי להשיג את המיטב.

שואל השאלה:
אני לא יודעת אם אתה דתל"ש, אני כן יודעת שחיי תורה ומצוות דורשים המון, זה כולל כ שניה בחיים שלך וכמויות של השקעה, מלחמות וכאבים. בתור דתיה בעיניי לצאת בשאלה זה הפיתרון הקל

זו שאלה מטומטמת

לא התחברתי

שואל השאלה:
מה זה המיטב?
אבל עזוב, זה לא רלוונטי. זה רק הסבר למה זה עלול להגיע מתוך עצלנו וחוסר כוח להשקיע.
לא אמרתי שזה ככה תמיד