אם היה "סליחה על השאלה" על דתלשים, מה הייתם שואלים?

איך המשפחה קיבלה?

אם הם מאמינים כי אמרו להם להאמין או כי הם באמת חושבים שזה נכון
אה רגע מביך לא קראתי נכון
אמ הייתי שואלת מה גרם להם לעשות את זה

מרגיש קצת אשם איפשהו בפנים?
תמיד ידעת שזה יקרה?

אמא שלי דתלשית אז אני יכולה לשאול אותה ולא צריכה את "סליחה על השאלה"
אני יכולה לענות לכם לפי דברים שהיא סיפרה לי אבל זה לא לגבי כל הדתלשים כמובן
"איך המשפחה קיבלה"- אני אפילו לא צריכה לשאול כי אני רואה את זה בעצמי, היא קיבלה את זה מהמם ולא הייתה להם שום בעיה אנחנו בקשר מעולה ואני חולה על הסבים שלי ועל הדודים שלי ועל הבני דודים ועל כולם ואנחנו לא מרגישים שיש בנינו הבדל בכלל, עושים חגים ביחד, מפגשים משפחתיים וכו'... לא מתייחסים לזה שנפגשים כי אנחנו כולנו יהודים ואמא שלי לא יצאה ל קיצון שהיא שונאת את הדת עכשיו היא שמרה על המסורת.

"מה גרם להם לעשות את זה"- היא פחות התחברה לעולם של הרבה חוקים, היא מאמינה באלוקים אבל למשל היא סיפרה לי שכבר בגיל 13 היא לא הייתה באה יותר בבוקר לבית כנסת לשחרית כי זה לא התאים לה והיא העדיפה לישון חחח זה פשוט שהיא לא התחברה להרבה דברים וכנראה לא ראתה בהם טעם.

"כמה מפחיד זה?" את האמת שאת זה אני לא יודעת מה להגיד אבל אני מניחה שזה לא היה לה מאוד מפחיד אולי רק קצת אולי לקח זמן להתרגל, אבל כיאלו זה לא שהחיים שונים לגמרי פשוט בלי המצוות, כל השאר אותו דבר.

"מה גרם לך לא להאמין"- במקרה של אמא שלי היא תמיד האמינה ועדיין מאמינה פשוט לא רצתה את האורח חיים הזה. ואני מניחה שלימדו אותה למה צריך לעשות כל מיני דברים אבל גם חלק דברים הם מתוך הרגל ובלי הרבה הסברים לעומק.

וואו האמת אני מכירה כל כך הרבה דתלשים ואני בעצמי עברתי תהליכים דומים, כך שאין לי שאלות אליהם

למה החלטת לעשות את זה?

מה באמת גרם לך לא להאמין?
האם אתה באמת יודע לעומק את מה שאתה יודע או שפשוט מגיל קטן אתה עושה מה שחונכת מבלי לדעת באמת למה?

כמה מפחיד זה? כי הם יוצאים מעולם עם חוקים מאוד ברורים לעולם פתוח שהם יכולים בגדר החוק לעשות מה שהם רוצים