מאמינים ולא מאמינים אשמח שתכנסו.

אני ישא באחריות

אם יום אחד אגלה שאין אלוהים, ושבזבזתי את חיי על אמונה, אני לא שאראה את זה כ"בזבוז זמן". האמונה שלי לא מבוססת רק על ציפייה לגמול עתידי, אלא על המשמעות והנחמה שהיא נותנת לי כאן ועכשיו. היא עיצבה את האישיות שלי, נתנה לי מסגרת מוסרית ותקווה ברגעים קשים.
החיים הם לא רק על התוצאה הסופית, אלא גם על הדרך שעוברים. ואם הדרך שלי הייתה מלאה במשמעות, חיבור, ועשיית טוב אז איך אפשר לקרוא לזה בזבוז?

מה יקרה אם אגלה שיש אלוהים אחרי שהמשיח יבוא? לא יודע מניח שאצטרך לחכות ולראות מה יקרה עם כל האתאיסטים
כביכול כבר יהיה מאוחר מידי למחשבות כאלה

אגב גם אם השאלה תאורתית, הרבה אנשים מאמינים פשוט לא יכולים להכיל את זה ויענו שאין מצב שאין אלוהים (לא יודע אם הרוב אבל הרבה)
כבר ראיתי המון שאלות כאלה

אני לא יכול לבזבז זמן במשהו שלא עשיתי. זה הקטע.
אני מאמין בלב שלם שאין אלוהים וגם אם יש הוא לא מתעסק לנו בחיים ולא אכפת לו אם אני אוכל את הסטייק שלי עם חמאה או בלי.
עכשיו, אם הייתי מגלה שיש אלוהים כנראה הייתי פשוט מת נטו מההלם ומהפחד שאני אלך לגיהנום.

מבחינתי המשמעות מאחורי זה שאני אדם מאמין היא להיות כל פעם קצת יותר טוב למאת מעצמי ולהשפיע קצת על הסביבה שלי לטובה, התורה והיהדות זה מה שמדריך אותי בעשייה הזאת.
אז אם יום אחד יתברר שאין אלוקים ואין תורה אמיתית אני עדיין אהיה שלם לגמרי עם עצמי בידיעה שאני ממשיך בחיים שלי עם אותה מטרה עם אותו כיוון אולי בדרך קצת שונה