לפי מה נקבע כללי המוסר האנושי?

שואל השאלה:
למה אתה סובר שהמוסר האנושי נקבע לפי התנ"ך?
להפך.
התורה היא לא ספר מוסר, היא ספר הלכה.
יש הרבה מאוד דברים גם בתורה שמאוד לא מוסריים. בין אם אני מאמין בזה או לא, מוסרי זה לא. אז אני לא חושב שהתורה עוסקת במה מוסרי ומה לא

שואל השאלה:
נכון שיש מצוות שנראות מוסריות אבל זה לא בא ללמד אותך מוסר.
שקין רצח את הבל אלוהים הגיע בטענות לקין על זה שהוא רצחו. אבל לכאורה, למה הוא מגיע אליו בטענות? מה קין עשה לא נכון? האם היה ציווי כלשהו שאוסר לרצוח?
אלא אלוהים העניש את קין על זה שהוא עבר על חוקי המוסר האנושיים.
והתורה היא לא בהכרח תמיד מוסרית.
"וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה", לפי התורה, חייל במלחמה יכול "לאנוס" שבויה.
זה מוסרי? לא. ממש לא! אדם שיעשה זאת צריך לשבת בכלא.
אבל התורה בכלל לא שאלה אם זה מוסרי או לא, התורה שאלה האם הלכתית זה מותר, והתשובה היא כן. אבל התורה סומכת עלינו שלא נעשה זאת.
כמו שכתוב "ועשית הישר והטוב", אבל התורה לא מבארת לנו מה זה הישר והטוב, הכוונה פה להסתמך על חוקי המוסר האנושי (שגם מקורו הוא אלוהי) ולהתנהג איתם בהתאם לחוקי התורה. אבל זה לא אומר שהמוסר נמדד לפי ההלכה היהודית.
בלי כל קשר, אין כזה דבר מוסר יהודי. יש כזה דבר מוסר. המוסר הוא כלפיי כל באי אנוש

המוסר האנושי הוא לא אבסולוטי הוא סוביקטיבי.

שום דבר
הכל סוביקטיבי
המוסר כרוב זה פשוט הדרך שמונאת ממנו להרוג אחד את השני
התנך עצמו הוא תוצר של המוסר האבולוציוני

שואל השאלה:
ממתי יש כזה דבר מוסר אבוציונלי?
אין לאף אחד הסבר כיצד התפתח המוסר בצורה אבוציונלית.
לפי תהליך הברירה הטבעית לא אמור להיות מוסר אפילו (החזק שורד), אין שום הסבר מדוע אדם שרואה אדם אחד במצוקה, יעלה לו רגש כלשהו לעזור לו

שואל השאלה
בני האדם חיו בלהקות וביחד נכון?
על מנת שהם יסתדרו באבולוציה כבר יש את המוסר שלא להרוג.
המצפון לא נוצר בעצמו אתה יודע

שואל השאלה:
ממש לא.
בדיוק ההפך. מכיוון שהחזק שורד אז עדיף לי מבחינה אבוציונלית לשמור על עצמי ועל הגזע שלי. עובדה שכרגע אדם יכול לתרום לילדים מחו"ל שהוא מעולם לא פגש והם לכאורה לא ב"להקות" שלו

בשביל לשרוד הם היו חייבים להגן אחד על השני ולחיות בקבוצות, ואז התפתח מוסר אנושי סובייקטיבי.

שואל השאלה
טעות
המפט החזק שורד הוא שקר ידוע
בכלל המשפט הואהסתגלן שורד פשוט שינו אותו בסרטים.
טובת הגזע היא בראש של האבולוציה

שואל השאלה:
"אתם לא כל כך נחמדים"
נניח שאני אלך לפי טענתך ואומר שהיה תהליך של ברירה קבוצתית.
כיצד אפשרי להאשים אדם שהוא לא מוסרי? אז את התפתחת עם מוסר בצורה אבוציונלית ואדם אחר לא. כיצד אפשרי לבוא בדרישה ולחייב אדם לנהוג במוסריות?

אני לא מחייב אותך לנהוג במוסריות, פשוט תדע שאם תעשה משהו שהוא לא מוסרי בעיני אז אתה תשלם על זה. המוסר האישי יאזן אחד את השני בסופו של דבר.

שואל השאלה:
בתמונת העולם המטריאליסטית המוסר אינו קטגוריה שקיימת באמת, אלא אשליה, הרגשה פיקטיבית, תולדה של המבנה (ה"נפשי"?) שלנו, שהוא עצמו תוצר עיוור של תהליך אבולוציוני. תפיסה כזו מרוקנת את המושג "מוסר" ואת כל המושגים הנלווים לו ("הגון", "ראוי", וכדומה) מתוכנם. אנחנו אולי מרגישים "תביעה מוסרית", ומכוחה מטילים סנקציות (חברתיות או משפטיות) על מי שפועל לא נכון, אך אין כאן אלא פעילות פיזיקו כימית, שהיא תוצר של נטיות הטבועות בחומר הקרוי אדם. כמו שהאבן נוטה ליפול כלפי מטה, האדם נוטה לגנות ואף להעניש את מי שרוצח או גונב. ההרגשות הן עובדות, אך בהיותן כאלה, כפי שמלמד אותנו הכשל הנטורליסטי, אי אפשר לגזור מהן מחויבויות כלשהן.

שואל השאלה:
וגם יש דברים שקוראים ללא צורך הישרדותי לחברה.
אנחנו מרגישים רגשות וחמלה כלפיי זוג שלא יכול להביא ילדים למרות שזה לא תורם שום דבר לערך ההישרדותי שלנו בתור להקה

שואל השאלה
בוא נדייק כמה דברים.
מה יוצר את המוסר?
אשמה
ממה זה הגיע? אבולוציה.

עכשיו אנחנו כופים על אנשים להיות מוסריים במטרה ליצור חברה מסודרת.
נכון כל מוסר שונה
אך צריך מוסר כל שהוא על מנת לקיים חברה מסודרת

שואל השאלה
זה תורם
זה יוצר הרמוניה חברתית

ראשית, "זכותך לעשות כרצונך" ו־"לאף אחד אין זכות לעצור אותך" הם ערכים, זכויות, שאלה בדיוק הדברים שטענת שאינם קיימים לפי התפישה האתאיסטית.
ניתן לומר שביכולתך לעשות כרצונך, אך אין זה נכון שאיש אינו יכול לעצור בעדך, שהרי אדם עם מספיק כוח (ולאו דווקא פיזי) יוכל לעצור בעדי.

שנית, אם שאלתך היא ךמה לאדם יש נטייה למערכת עקרונות מוסריים, יש תשובה אבולוציונית פשוטה:
חיים בקבוצה הם יתרון אבולוציוני משמעותי, קבוצה יכולה לספק לפרטיה כוח, הגנה ויכולת שאין להם כפרטים. אולם, החיים בקבוצה דורשים עבודת־צוות, ולכן תכונות המעודדות עבודת־צוות (דאגה לחברי הקבוצה, אמפתיה, קנאה, תחושת צדק, וכדומה) מעניקות יתרון אבולוציוני והן התפשטו במין האנושי.
למעשה, אתה טועה בכך שטענת שלבעלי־חיים אין חוקים או חוש מוסרי. תצפיות וניסויים על בעלי־חיים מראים שלחיות מוסריות יש חוש מוסרי וחוקים חברתיים ברורים, ולכן אין זו תכונה אנושית באופן בלעדי.

אם אתה מדבר על קיומו של מוסר, מעבר לנטייה האנושית לחוקים ותחושת־צדק, אז זאת כבר שאלה פילוסופית מורכבת יותר.
יש הטוענים כי אין מוסר והוא רק פיקציה אנושית הנובעת מהאינסטינקטים שלנו להתנהגות חברתית, יש הטוענים כי המוסר הוא יחסי או סובייקטיבי ויש הטוענים שיש מוסר אבסולוטי שאינו תלוי באלוהות.
ללא תלות באיזו אסכולה צודקת, גם אלוהים אינו מעניק לנו מוסר אובייקטיבי ומוחלט החף מבעיות. אם המוסר נקבע לפי פסיקתו של האל יש לפנינו שתי אפשרויות: ישנם עקרונות לפיהם אלוהים קבע את המוסר, ובמקרה הזה יש לנו עקרונות שאינם נקבעו בידי אלוהים לפיהם נוכל לקבוע את המוסר; או שאלוהים קבע את המוסר באופן שרירותי, וכל אוסף חוקים שהוא היה קובע היה המוסר. מכאן שהמוסר הוא שרירותי, ואלוהים היה יכול באותה המידה לקבוע ששירה היא פשע מתועב המנוגד לצדק ושרצח הוא מצווה וחובה מוסרית.

לפי סולם הערכים והתפיסות שהאדם גדל עליהם.