מה אומרים על השיר שכתבתי על המלחמה

בין צללי אותו אוקטובר קודר,
זעקה שנשמעה, עולם מתפורר.
חיים שנקטעו, חלומות נשברו,
חטופים במערות, אורם כבו.

שנה וחודשיים, הזמן לא עוצר,
לבבות נשחקים, כאב לא מוסבר.
במנורות חמאס דולק רק החושך,
אך בלב העם, התקווה לא פוסקת.

משפחות מחכות, תפילה בלב פועם,
נשבעות שהאור ינצח את הליל האפל.
הדמעות לא ייבשו, אך הכוח עוד חי,
לוחמים על אמת, על צדק, על די.

מול אכזריות שמבקשת לשבור,
נרים ראש בגאון, לא נוותר עוד.
כל שבוי יחזור, כל דמעה תיספג,
את הדרך לאור לא ניתן שיכחידו.

זה שיר של כאב, אבל גם של תקווה,
של עם שעומד מול חושך ללא רחמים.
כי ביום שיבוא, יחד נזעק:
החופש שלנו תמיד מנצח!