מה אומרים על השיר שכתבתי על המלחמה

בין הצללים של אוקטובר השביעי
העולם עצר, השקט כבר צועק.
החטופים נלקחו בליל אפל ואכזר,
במערות חמאס, קול דממה מתפרק.

החיים נשברו, חלום הופך סיוט,
לבבות נקרעים מול האימה הכבושה.
משפחות מחכות, דמעות הן רק שיר,
מתפללים ליום שבו ישובו ברכישה.

האם שומעים? האם עוד זיק של תקווה?
בחשכה העמוקה, נשמה מחפשת אור.
מול רוע שמכה, מול שנאה שורפת,
אנחנו כאן, עומדים חזקים, גבור.

נשבעים שלא ננוח, נילחם באמונה,
כל נפש תשוב, כל לב יחזור לשיר.
עם אחד, גשר על תהומות הפחד,
נחזיר את החופש, נבנה עתיד בהיר.