חוות דעת על שיר שכתבתי על המלחמה

סתם, נפלה לי מוזה מהשמיים, וזה מה שיצא


בורח מהתופת ושוב זה חוזר אלי
לא משנה כמה אצעק 'איה' ושדי
הכאב לא מרחם ואומר לי 'אהלן' ו'היי'

הלימודים, המשפחה ואפילו העבודה
נראה שהעולם כולו אומר לי "יום זוועה"
ממשיך רק בנפילה מחכה רק לעליה ולישועה
ואז נופל האסימון, מהמראות של שמחת תורה.


מראות של אנשים, וילדים הרוסים ושבורים
רכבים מפויחים של אנשים שרק שרו שירים
משפחות שלמות שנגמרו להם לפתע החיים
אז מנסה לקחת בפרופציות את השריטות והפצעים

אז בקטנה לבכות על יום לא מוצלח
זה עדיף מאשר להיות במנהרה כמו האח
ומנסה לקום מהמיטה להיות אריה, להיות לוחם תותח.

כי אני נלחם על החיים להיות אדם נורמטיבי, סטנדרטי
לקחת את חיים באופן ריאלי אפשר קצת גם ספונטני.
כי יש אנשים מאחור ולמעלה מהשביעי, או שבשבי.
שהשאירו צוואה שאהיה בעבורם אדם שפוי נורמלי.