אשכרה כל מה שאנחנו עושים אגואיסטי תחשבו על זה

זה מה שתמיד אמרתי

לא ממש. אולי אתה אגואיסט זה בעיה שלך. אני עוזרת לזקנה בכביש כדי שלא תדרס
ולפעמים אני עושה דברים שלי גורמים להרגיש רע כי אני יודעת שזה הדבר הטוב והמוסרי לעשות. להפך יש אנשים כל כך מוסריים שמחליטים לתרום איברים של הילד שלהם שמת כדי להציל אחרים למרות שלהם זה מרגיש כמו חרא

ואולי עצם הסיבה למה בא לך ילדים היא אגואיסטית משהם באים לעולם אתה מקרחב כל כך הרבה דברים כדי שלהם יהיה טוב ואוכל על השולחן שזה דברים לא אגואיסטים

את הדבר הראשון לא עושים בשביל להרגיש טוב עם עצמך. עושים כי אתה אנושי ובאלך לעזור לאחרים

מחזקת

נראה לי יותר מאגואיסטי זה תועלתני (יעני אני עושה דברים בשביל התועלת שלי)

גם אם אני מרגיש טוב כי עזרתי לזקנה לחצות את הכביש, זה לא אומר שזאת הסיבה שעשיתי את זה וגם אם זאת סיבה זאת לא חייבת להיות היחידה.
באותה המידה שאני קיבלתי סיפור הזקנה קבלה עזרה, אז למה אנינו מסתכלים רק על קיומו של הסיפוק האישי כאילו הוא מפריך שהעזרה לזולת יכולה להיות הסיבה?

זה נכון שהסיפוק האישי עוזר להניע אותנו לעשות מעשים טובים, יותר קשה לעזור לזולת כשזה גורם לנו להרגיש רע ויש גם אנשים שזה מניע אותם יותר מאשר עזרה לזולת, אבל לא הכול כאלה.
אם זה באמת היה אנוכי, הייתי מצפה שאנשים תא יעזרו לזולת כשהנזק לעצמם גדול יותר. אנשים שהקריבו את חייהם כדי להציל אחרים, מה הם קבלו מזה? תחושה טובה שנמשכה שנייה? תוכל לומר "אבל רגע, מה לגבי האשמה?" ואולי חלק מונעים מתחושת אשמה, אבל לדעתי חיים עם אשמה עדיפים על מוות וגם אי־אפשר לשפוט אדם על כך שלא הקריב את חייו כדי להציל אחרים.

לאנשים יש אידיאלים, יש רעיונות לגבי מה נכון וחשוב שהם עוקבים אחריהם גם בלי קשר למה מטיב להם אישית ונוח.

^ חמוסים
תועלתנות היא לא 'התועלת האישית שלי', זאת ההגדרה של אגואיזם.
תועלתנות מתחשבת בתועלת של כל הסוכנים המוסריים.