כאלו שהייתה להם חרדה חברתית איזה טיפים הפסיכולוג נתן לכם כדי להעביר אותה?

הייתי בטיפול אצל פסיכולוגית
כל פעם עשינו משהו שהרגשתי שממש קשה לי לעשות
ואז עלינו בהדרגה ברמות הקושי
אתה צריך להתעמת עם החרדה שלך, זאת אומרת שאם אתה מרגיש חרדה אתה פשוט חייב להמשיך, אם אתה מנצח את החרדה היא פוחתת

פשוט עשיתי טיפול תירפסטי באומנות

שואל השאלה:
יש לך דוגמה לדרגות או מעשים כאלה שההיית צריכה לעשות?^^

פחדתי מאינטרקציות חברתיות בכללי, פחדתי ללכת לחנות לבד כי אני הייתי צריך לדבר עם המוכר ופחדתי שהוא ישפוט אותי
ממש דברים דבילים
גם פחדתי לשאול אנשים ברחוב מה השעה
ולעמוד מול הרבה אנשים גם עשה לי לא טוב בכלל
כל דבר שקשור לאינטרקציות חברתיות
אבל בסופו של דבר החרדה נמצאת בראש שלך ואתה נותן לה לשלוט עליך, זה מצב שהוא לא בריא ואני ממש ממליץ על טיפול פסיכולוגי/תירפיסטי כמו שאמרו פה

לא. היה לי חרדה חברתית אבל אני כן בן אדם חברתי בגדול חרדה זה במוח שלך ואתה חייב ללמוד שזה סתם עוד רגש רגיל כמו. שמחה ואתה יכול לחיות לצידו. אסור לך להשתתק בגלל החרדה שלך זה רק יגרום לה לגדול בגדול כל מה שמעורר בך חרדה אם זה לדבר עם אנשים חדשים לטוס לחול לבד ללכת למסעדה לבד להציע לאנשים להפגש להתחיל עסק כל דבר שמפחיד ומעורר בך חרדה אבל גם סוג של ריגוש תעשה ואתה תראה איך החרדה יורדת אבל גם איך התפיסת עולם שלך משתנה ואתה בן אדם הרבה יותר רגוע זורם שמח אופטימי ומצליח

לא היה פסיכולוג
למדתי להסתדר
הבנתי שכל מי שאני פוגשת לראשונה נמצא באותה סיטואציה כמוני ושאני לא צריכה לחשוש

אותי הפסיכולוג שלח לקבוצה תמיכה לילדים עם חרדה חברתית.
זה ממש עזר לי, כן עדיין החרדה עדיין קיימת ואני מרגיש אותה פה ושם, אבל הקבוצה הזאת נתנה לי הרבה יותר כלים להתמודד איתה.

הדבר שהכי עזר לי זה להבין שכולם שופטים את כולם זתומרת הייתה לי חרדה ואז באמת קרה לי מקרה שמישהו שפט אותי או פגע בי והבנתי כאילו שזה ממש לא משנה צריך לחיות עם ההבנה שבסופו של יום אף אחד לא לוקח אותך בכזאת רצינות

אני הפסיכולוגית של עצמי התחלתי להתאמן להתלבש בצורה שונה נתן לי יותר ביטחון

אני הייתי מפחד מוות מכל אינטרקציה חברתית מכל סוג אבל לא ראיתי פסיכולוג, טיפלתי בעצמי בעצמי ועכשיו אני טיפוס מאוד חברתי, אבל אני ממליץ על פסיכולוג, כל אחד צריך פסיכולוג

לאט לאט להתגבר על עוד ועוד אתגרים, להגיד את הדבר הזה שפחדתם להגיד, להתאמן

לא הייתי אצל פסיכולוג לא מאמינה בזה שמישהו שפשוט יושב שומע אותי ושפט אותי באמת יעזור לי, אני עדיין עם חרדה חברתית פשוט לא ברמה של פעם עכשיו אני יותר שולטת בזה מאשר זה בי, פעם רק אחרי שנתיים נגיד הייתי באמת נפתחת לאנשים ומדברת והכל ועכשיו? אחרי שבוע אני כבר מדברת איתם על הדברים הכי פרטיים שיש, זה פשוט להבין שיש להרבה אנשים את זה ושככל הנראה שאותם ילדים שאני רואה באותו הרגע חווים בדיוק את מה שאני עוברת באותו רגע אם לא יותר גרוע ופשוט לנשום

שום דבר שניסו להכניס לי לראש בכוח עזר, אבל ברגע שהכנסתי לעצמי דברים לראש הכל נהיה קל יותר.
הכנסתי לעצמי לראש שאני לא מרכז היקום, ואף אחד לא באמת מתמקד בי ושופט אותי כמו שחשבתי בעבר. הבנתי שרוב האנשים בסביבה שלי זרים ולא באמת אכפת להם ממני כמו שנהגתי לחשוב, וגם אם שופטים אותי או בוחנים לרגע זה רק לרגע. הם לא זוכרים אותי אחרי זה. פעם פחדתי אפילו ליצור קשר עין כי הייתי משוכנעת שיצחקו עליי או ישפטו אותי בראשם. היום, אני פשוט חיה את חיי ועושה מה שבראש שלי , שמה ז ענק על כולם.