טבע האדם רע מנעוריו?

לא
בעייני טבע האדם לא רע.
מי שמחנכים אותו לרוע נהיה רע, מי שמחנכים לטוב נהיה טוב
לפעמים זה מולד כהפרעה נוירולוגית/נפשית וככה בן אדם יכול להיות רע
אבל לרוב בן אדם זה אדם שחונך לרוע

תכלס, טוב ורע זה דבר סובייקטיבי, מה שלי נראה טוב נראה לאחר רע

ועכשיו ברצינות:
אתה בא לשאול האם האדם רע מטבעו?
או האם הנעורים משפיעים על טבעו?

שואל השאלה:
האם האדם רע מטבעו^

אמרתי לך כבר שהפסוק המקורי הוא "יצר לב האדם רע מנעוריו"

לא זה טבעי, אך בתור היצור החכם בטבע אנחנו צריכים למגר את הרצונות האלה לטובת הכלל

לא רע, אבל הוא לא טוב.
ועם זה על חשבון אחרים, זה יכול גם להגיע מרוע

לא. כשהקדמונים היו פוגעים באחרים, הם הרגישו בסכנה או שהם היו בסכנה. לפגוע או להרוג מישהו כדי לשרוד, זה לא מעשה רע. האמנם יכול להיות שהיו אז, גם אנשים רעים. עם זאת רובם הם לא.

מה שמצחיק כאן שלפעול בשביל הכלל זה גם אינטרס אישי.
אז לפי ההגדרה הזאת לרוע אין דבר כזה אדם טוב

זה טבע האדם להיות רע ולהיות טוב
אין שחור ולבן
כולנו מורכבים מהכל

חושבת שמענה לשאלה תלוי בחלקו בהגדרה שלך למהו טוב ומהו רע, בסופו של דבר ההגדרה וביסוס המהות והמושגים 'טוב' ו'רע' משתנה בין אדם לאדם ומתפתח באופן שונה בין חברה לחברה. מה שיכול להיות רע בעינייך, יכול להתפס כטוב בעיניי.
קח בעלי חיים למשל, אצלהם אין את עניין המוסר ותכלית קיומם מתבטא בלשרוד. הפעולות שלהם מונעות מיצר ודחף, רק אצלנו בני האדם יש את החשיבה הזו על ערכים שמאחורי פעולות שאנו מבצעים.
בסופו של דבר, גם אנחנו מונעים מיצר ככה שלדעתי אין טוב או רע שמושתת בנו וכל התנהלות קיימת ניתנת לשינוי אצלנו בעזרת חינוך, ערכים והתניית נורמות חברתיות.

לט בדיוק